העברת נטל הראיה על נבדק בנהיגה בשכרות, מה המשמעות?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בשנת 2005, חל מהפך בנושא בדיקת השכרות, ובתיקון לפקודת התעבורה נקבע כי אם נהג נבדק במכשיר ינשוף תקין ומכויל ונמצא שיכור, חזקה שהוא נהג בשכרות וניתן להרשיעו בעבירת נהיגה בשכרות. אם הנאשם מכחיש זאת עליו לסתור את הטענה באמצעות הצגת ראיות מתאימות, המוכיחות כי הוא לא עבר על החוק ולא שתה אלכוהול מעל הכמות המותרת.

בשנים האחרונות חלה מגמה מתמשכת של החמרה בענישה בעבירות נהיגה בשכרות. סעיף 39(א) לפקודת התעבורה קובע עונש של פסילת מינימום של שנתיים בגין נהיגה בשכרות, לצד עונשים נלווים, כמו מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, עבודות שירות ומאסר בפועל בגין נהיגה בשכרות. כמו כן, קצין משטרה יכול להחרים רכב של נהג שנמצא בבדיקת שכרות כשהוא תחת השפעת אלכוהול, למשך 30 ימים, גם אם אין הוא הבעלים של הרכב.

עד כניסתו לתוקף של תיקון 72, נעשתה בדיקת שכרות באמצעות בדיקת דם לצורך גילוי אלכוהול בדם. אולם בית המשפט העליון קבע כי מדובר בבדיקה פולשנית שאינה חוקית, ויש צורך בחקיקה ראשית כדי לאפשר לבצע בדיקת דם לנהג החשוד בביצוע עבירה זו. בעקבות קביעת בית משפט העליון, שונה החוק והליך האכיפה של נהגים שיכורים עבר מבדיקת דם לבדיקת נשיפה.

השינוי בחוק חולל מהפך בכל נושא בדיקת השכרות, וקבע כי בדיקת אלכוהול תתבצע באמצעות מכשיר נשיפה ולא באמצעות בדיקת דם, אלא במקרים מיוחדים. עוד נקבע כי המשמעות של סירוב להיבדק היא נהיגה בשכרות, לעומת הקביעה הקודמת שנהג שסירב לעבור בדיקה, הורשע בעבירת תנועה אחרת וקלה יותר. נוסף על כך נקבע כי לשוטר המבצע את האכיפה, נדרש יסוד סביר לחשד כדי לדרוש מנהג החשוד לעבור בדיקת דם או בדיקת שתן, בעוד שהוא רשאי לדרוש בדיקת נשיפה ללא חשד סביר וללא כל סיבה מיוחדת.

מכשיר אמין שתוצאותיו מדויקות

בדיקת נשיפה מבוצעת באמצעות מכשיר ינשוף תקין ומכויל, המודד את כמות האלכוהול באוויר נשוף לפי יחידת מדידה מיקרוגרם, הבדיקה מתבצעת בקלות, ביעילות ובמהירות ולא אמורה להעלות קשיים טכניים. בדיקת הינשוף קובעת כי נהג שיכור נחשב מי שהכמות שנמדדה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. 

התיקון בחוק קובע כי מכשיר הינשוף, המאושר על ידי שר התחבורה ובהסכמת שר הבריאות, כפי שמוגדר בתקנות התעבורה, הוא מכשיר אמין שתוצאותיו מדויקות. בעת שנהג עומד למשפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות, המדינה צריכה רק להוכיח כי הפרמטר נמדד או נשקל על פי התקנות, והתוצאה הייתה חריגה, ואז הנטל להפריך את אשמתו של הנהג עובר אליו.

כדי להוכיח את חפותו, יכול הנהג לטעון כי מכשיר הינשוף לא היה תקין ומכויל, או כי עורך הבדיקה לא עמד בכללים, כך למשל הוא לא ווידא כי הנבדק לא הקיא או שתה ברבע השעה האחרונה טרם ביצוע הבדיקה, או לא עישן בחמש הדקות האחרונות. בכל מקרה, עדיף להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום התעבורה ולבחון את תקינות התנהלותו של השוטר בבדיקה המדוברת.