בדיקת דם נהיגה בשכרות, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בדיקת דם היא בדיקה הנערכת לצורך גילוי ריכוז האלכוהול בדם אצל נהגים שיכורים. מדובר בבדיקה פולשנית המבוצעת על ידי רופא מוסמך בלבד, לכן היא נחשבת לבדיקה חריגה, וכמעט ולא מתבצעת בפועל על ידי רשויות האכיפה.

לצורך גילוי ריכוז אלכוהול, המשטרה משתמשת בעיקר במכשיר ינשוף, ובמסגרת בדיקת הנשיפה הנהג צריך לנשוף בחוזקה לתוך המכשיר, ואחוזי האלכוהול נמדדים ומעובדים לנתונים דרך המכשיר ומתקבלים במקום. לעומת זאת, בדיקת דם נערכת רק במוסד רפואי או במעבדה, והתוצאות אינן מידיות, ויש לחכות זמן רב עד שהן מתקבלות, אולם מדובר בבדיקה מדעית שאין ויכוח על תוצאותיה.

שוטר יכול לדרוש מנהג לעבור בדיקת דם רק במקרים שבהם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, או כאשר קיים חשד גדול לביצוע עבירת תנועה חמורה, כדי שלא ניתן יהיה לטעון בבית משפט לתעבורה על קבילות ואמינות בדיקת השכרות שנערכה לנהג.

טרם ביצוע בדיקת דם, נדרש השוטר לבקש את הסכמתו של הנבדק כדי לעבור אותה אצל רופא מוסמך במוסד רפואי או במעבדה, ומחויב למסור פירוט מלא על בדיקת הדם שאליה הוא מופנה, ולפרט מהי המשמעות המשפטית אם הוא מסרב להיבדק.

מהן ההשלכות של סירוב לעבור בדיקת דם?

אם הנהג מסרב למסור דגימת דם, ייחשב סירובו להודאה באשמה, בדיוק כפי שסירוב לעבור בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף יחשב כאילו הוא נהג בשכרות. נהג שמסרב לשתף פעולה בבדיקת ינשוף או בבדיקת דם, נחשב כאילו נבדק ונמצא שיכור, כאשר העונש הוא פסילת רישיון מינימלית של שנתיים בגין נהיגה בשכרות, לצד עונשים נלווים, כמו מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי ועוד.

בעת גזירת העונש, מתייחס בית המשפט לנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה של נהיגה בשכרות, כך שאם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בעת היותו שיכור, העונש יהיה גבוה יותר ואף צפוי עונש מאסר בגין נהיגה בשכרות. אולם בית המשפט מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהליכי השיקום שעבר מאז ביצוע העבירה, וכדומה.

מכיוון שבדיקת דם היא השיטה הבטוחה ביותר לאבחן את רמת האלכוהול בגוף, היא עשויה לזכות נהגים אשר לא שתו מעל הכמות האלכוהול המותרת בחוק, אך במהלך הבדיקות האחרות, כמו בדיקת מאפיינים ובדיקת ינשוף, עלה החשד כי שתו מעל המותר. על כן נהג שבטוח בחפותו, רשאי לאחר שנכשל בבדיקת מאפיינים, לדרוש מהשוטר במקום לבצע בדיקה מדעית הכוללת בדיקת ינשוף או בדיקת דם.

מהי כמות האלכוהול המותרת?

החוק קובע כי לנהג היושב מאחורי ההגה, בין אם הוא עולה על הכביש ונוסע, ובין אם הוא יושב בתוך הרכב בחנייה כאשר המנוע פועל, מותר לשתות עד שתי מנות משקה. בכל מקרה רצוי שלא לעבור את הרף המותר, כדי למנוע את הסכנה הצפויה לנהג ולמשתמשי הדרך, ולהקטין את הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים, ואף עדיף להימנע מלנהוג כלל לאחר שתיית אלכוהול.

על פי פקודת התעבורה, נהג עובר עבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בדמו מצויה דגימה של לפחות 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם, או אם בבדיקת נשיפה נמצא מעל 240 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף. החוק קובע הוראות מחמירות יותר לנהגים חדשים, נהגים צעירים, נהגי רכב כבד ונהגי רכב ציבורי, אשר עוברים עבירת נהיגה בשכרות אם ריכוז האלכוהול בדמם מעל 0.01% או 50 מיקרוגרם בנשיפה בבדיקת הינשוף.