פסילה מנהלית, אימתי?

בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] התשכ"א-1961, מנויות שורה של עבירות תנועה אשר קצין משטרה הינו בר סמכות לפסול נהג מלהחזיק בגינן רישיון נהיגה, גם אם לא נגרמה תאונת דרכים בפועל.

החוק קובע כי קצין משטרה (בדרגת מפקח ומעלה) רשאי לשלול רישיון נהיגה למשך 30 ימים וזאת במידה והוא נתקל בנהג אשר עבר אחת מעבירות אלו. במידה ושוטר עוצר נהג אשר מבצע אחת מהעבירות בתוספת, רשאי אף הוא לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג, תוך שהוא מעניק לו אישור תנועה זמני וזימון לשימוע בפני קצין משטרה (בתוך שלושה ימים לכל היותר). קצין המשטרה קובע האם יש לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג, וזאת בכפוף לשיקולים כגון מהות העבירה, מסוכנותו של האדם לשלום הציבור, הרשעותיו הקודמות, וותקו על הכביש ועוד.  

העבירות הכלולות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה הן: 
 

1. אי-מתן זכות קדימה לפי תמרור ב-36 (זכות קדימה) או לפי תמרור ב-37 (עצור) וכן אי מתן זכות קדימה לפי תמרור בצומת או בהתמזגות דרכים.
2. נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים.
3. נהיגה ברכב לא תקין עד כדי סיכון המשתמשים בדרך.
4. עקיפה בדרך לא פנויה, עקיפה מסוכנת, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. 
5. מהירות מופרזת - 30 קמ"ש ומעלה בדרך עירונית, ו-40 קמ"ש בדרך בינעירונית. 
6. אי-מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה תוך כדי גרימת סיכון להולך הרגל.
7. העמסת משקל יתר על הרכב - 25% ומעלה מעל המותר.
8. הובלה של חומרים מסוכנים שלא כחוק.  
9. נסיעה במחסום רכבת כאשר המחסום עולה או יורד.

עבירה שגרמה לתאונת דרכים

קצין משטרה רשאי לפסול רישיון נהיגה בגין עבירה אשר גרמה לתאונת דרכים, וזאת ללא קשר לסוג העבירה. אפשרות זאת קיימת גם כאשר מדובר בתאונה עם נפגעים וגם במידה והתאונה גרמה לנזק לרכוש בלבד. בתאונה שבה לא נהרג אדם, רשאי הקצין לפסול מינהלית לתקופה של 60 יום. בתאונה בה נהרג אדם, הקצין מחויב להורות על פסילה מנהלית של 90 ימים, וזאת בכפוף ליסוד סביר להניח כי יוגש כנגד הנהג כתב אישום.

נהג לא ידע שהוא נמצא בפסילה

אחת הטענות אשר נשמעות מדי פעם מצידם של נהגים כאשר מיוחסת להם נהיגה בזמן פסילה היא כי הם לא ידעו שהם מצויים תחת פסילה. הלכה פסוקה היא כי יש להוכיח מודעות מצד הנהג לכך שהוא היה פסול בעת נהיגתו מהחזקת רישיון נהיגה. ברע"פ פאין אלעברה נ' מדינת ישראל נפסק כי ידיעה זו אמורה להיות ידיעה ממשית, ידיעה בפועל לגבי הנהיגה בזמן פסילה.

יודגש כי ברע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' מרדכי בן נאג'י רחמים נקבע שכאשר נאשם טוען לאי ידיעה בדבר הפסילה, ניתן להסיק בנוגע לקיומה של ידיעה וזאת מתוך הודאה מפורשת של הנאשם, עדות ישירה מצד מי שהודיע לנאשם, או כהסקת מסקנה הגיונית בהתאם לעובדות ולנסיבות אשר הוכחו בבית המשפט. לדוגמא, במקרה אשר נדון בבית המשפט השלום לתעבורה בנתניה, זכה נאשם לזיכוי מעבירה זו וזאת משום שצו הפסילה ניתן לאחרון בשפה העברית, אשר לא הייתה שגורה בפיו, והמדינה לא הוכיחה את תרגום הצו כנדרש.

קיצורביטול פסילה מחמת נסיבות אישיות

בית המשפט רשאי, בהתאם לנסיבות מתאימות ונימוקים רלבנטיים, לקצר ואו לבטל פסילה מנהלית. מצד אחד, בתי המשפט נוטים להכיר בסמכותם של הקצינים בשטח להורות על פסילה מנהלית, וזאת מתוך התפיסה שאין להיכנס בנעליו של השוטר בשטח. הלכה פסוקה היא כי המחוקק העניק למשטרה את הפסילה המנהלית ככלי חשוב למלחמה בעבירות תנועה חמורות, ולפיכך מן הראוי ליצוק תוכן לסמכות זו. עם זאת, לעיתים יקל בית המשפט עם הנאשם בשל נסיבות פרטיות.

לדוגמא, נהג מונית אשר הוטלה עליו פסילה מנהלית בגין מהירות מופרזת ביקש מבית המשפט לקצר הפסילה וזאת משום שעבודתו על המונית הינה פרנסתו היחידה ועל שולחנו סמוך ילד נכה. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה נשוא כתב האישום, אך הקל בעונש הפסילה וגזר אותו במחצית בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם.