|
מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להתשמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.
היתה בעיה עם המילים מי שהודע לו, כי לפי הפקודה מותר לדון אדם שלא בפניו וניתן גם לפסול רישונו שלא בפניו. לא ניתן להטיל מאסר שלא בפני הנאשם. אם פסלו בלי נוכחות הנאשם חזקה שאינו יודע על כך.
מן הפסיקה:
ביה"מ דן אדם בשם אלומברה כאשר הודיעו לאחותו שרשיונו נפסל, תפסו אותו נוהג בבכל זאת ונאמר לו כי שהיה עליו לדעת כי הודיעו לאחותו, הוא טען שלא נמסר לו כי הם גרים החמולה, ואחותו לא גרה איתו.
כעיקרון טענה זו לא תופסת כי הודעה לבן משפחה מחייבת את הנאשם, אך כאן בכל זאת דנו במקרה. השופטים קבעו כי "מי שהודע"= צריך להוכיח שגם נמסרה ההודעה וגם שההודעה הגיעה לידי הנאשם.
בפס"ד שטרית קבע שמגר כי הודע= הומצא. כך שאלומברה אינו מחייב יותר ואין אבחנה בין מי שהודע לו לבין מי שהומצא לו.
|