מאסר בפועל בגין נהיגה בשכרות פעם שנייה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

קטעים מפסק דינו של כב’ השופט אברהם נ. טננבוים. מסקנתנו פשוטה היא - מי שנתפס נוהג פעמיים בשכרות בזמנים סמוכים, הרי העונש ההולם והמתאים הוא מאסר בפועל בגין נהיגה בשכרות. נציין כי ברור לכולנו שאין הציבור מורכב ממלאכים וייתכן ויחטאו נהגים בשתייה ועל כך ייענשו. אולם מי שנוהג בשכרות פעמיים מעיד על עצמו כי אין עליו מורא הדין ואין מנוס מעונש מרתיע. לא רק לנהג עצמו אלא לכלל הציבור. קל וחומר כשמדובר בשכרות ברמה גבוהה. ומכאן למקרה שלפנינו.

הענישה הראויה במקרים של סירוב ובמקרה של שכרות חוזרת 

עבירת הנהיגה בשכרות הינה כאמור עבירה חמורה ומסוכנת. כאשר נהג נכנס לרכב על מנת לנהוג בזמן היותו שיכור, הוא מהווה סכנה ממשית לעצמו, לנוסעים עימו ולמשתמשים האחרים בדרך. העונש הראוי נגזר בין היתר, מגובה השכרות. ככל שמדובר בשכרות גבוהה, ראוי שהעונש יהיה גבוה יותר. ולהיפך. במידה והשכרות מינימלית, יש אולי מקום אפילו לרדת מתקופת המינימום. 

יש לציין כי בתי המשפט נוטים לעיתים ללכת לקראת הנאשמים בשכרות, במיוחד בכמויות הנמוכות. פעמים רבות ירדה הענישה מתחת לעונש המינימום הקבוע בחוק (שנתיים), והפסילה הומרה לשרות לתועלת הציבור. אך כל זאת היה כאשר דובר במקרה חד-פעמי, שבו שיתף הנאשם פעולה עם הרשויות, הכיר בחטאו, ולא שב אליו שוב. אך אין אלו פני הדברים במקרה שלפנינו. שני גורמים כאן לחומרא, סירוב להיבדק ושכרות חוזרת.

הוראת סעיף 64 ד’ לפקודת תעבורה קובעת כי המסרב ליתן דגימת אוויר נשוף לבדיקה לפי דרישת שוטר, רואים אותו כמי שנהג בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה. עמדתו הידועה של בית משפט זה היא כי בעבירה של נהיגה בשכרות הנובעת מסירוב מן הראוי להטיל עונש חמור יותר ולראות במסרב כשיכור ברמת שיכרות גבוהה וזאת משתי סיבות מצטברות ומשלימות.

ראשית, אם לא נחליט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. לא ייתכן שמי שלא שיתף פעולה עם הרשויות ונמנע מבדיקה, ירוויח ממעשיו ויצא חוטא נשכר. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים אלו ואחרים.

על ענישה בעבירה חוזרת

במקרה בו המדובר בעבירה חוזרת, ובמיוחד כאשר שתי העבירות נעברו בפרש זמנים קצר יחסית וכאשר מידת האלכוהול בגופו של הנאשם היא למעלה מפי שניים מן המידה המותרת בחוק, יש מקום להחמיר בענישה עוד יותר.

העובדה שנהג שותה לשוכרה ונוהג בכביש, פעם אחר פעם, חרף העובדה שנתפס על ידי המשטרה, מלמדת כי אין הוא מפנים את חומרת מעשיו ומזלזל בחוקי התנועה. אין המדובר בעבריין שביצע את העבירה ב"שוגג", כי אם בעבריין "מועד". בנסיבות אלה, אין די בהרחקתו של הנהג מן הכביש בדרך של פסילת רישיונו בלבד ונדרש רכיב עונשי-התרעתי נוסף של מאסר בפועל.

לסיכום,

בית המשפט יתחשב בנסיבות הנאשם היות והענישה היא אינדיבידואלית וכל מקרה לגופו. מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים בתחום התעבורה לערכת סיכוייך במקרה ונתפסת בעבירת נהיגה בשכרות.