מדי שנה עומדים בפתחם של בתי המשפט לתעבורה בישראל אלפי נהגים. משפט תעבורה יכול להיות בגין עבירות "קלות" כגון אי חגירת חגורת בטיחות וכן בשל עבירות חמורות הרבה יותר דוגמת גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בשכרות וכיוצא בזה.
משפט תעבורה מתנהל כנגד נהג לאחר ביצוע עבירת תנועה (לכאורה) ובהתאם להגשת כתב אישום. עבירות תעבורה הינן עבירות על החוק הפלילי ואי לכך חל על משפט התעבורה הדין הפלילי. לדוגמא, בדומה למשפט פלילי, גם כאן על התביעה להוכיח את ביצוע העבירות מעל לכל ספק סביר. כמו כן, הסנקציות בגין הרשעתו של הנהג בעבירות תעבורה עלולות לכלול קנסות משמעותיים, עבודות שירות, פסילות, ואף מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח.
סעיף 25 לפקודת התעבורה עוסק אפוא בגדרי סמכותו של בית המשפט לתעבורה. בנוסף לעבירות תעבורה, בית המשפט לתעבורה הינו בר סמכות לדון בסוגיות נוספות כגון פיקוח על תחנות דלק, עבירות על חוק הפיקוח מצרכים ושירותים, והתנהלותם של עובדי השירות הציבורי. בית המשפט לתעבורה הינו בעל סמכות מקומית. דהיינו, המשפט יתקיים מבחינה גיאוגרפית בקשר למקום ביצוע העבירה או מקום מגוריו של הנאשם.
סדר הדין
עם הקראת כתב האישום, מתחיל משפט התעבורה. בסיום הקראת כתב האישום הנאשם נדרש להשיב על האשמה. המשפט יסתיים במידה והנאשם יודה בעבירה ובית המשפט יגזור את דינו בהתאם לחקיקה ולפסיקה. הנאשם רשאי לכפור באשמה ולנהל דיון הוכחות.
דיון זה, הקרוי גם "שלב בירור האשמה", הינו הליך משפטי במסגרתו מנסה התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם ואילו הסנגור והנאשם מנסים לקעקע גרסתה. התביעה תנסה להוכיח את אשמתו של הנאשם על ידי הצגת ראיות רלבנטיות, הבאת עדים (השוטר שערך הדו"ח, עדי ראייה, מומחים משטרתיים כבוחנים וכדומה), והעלאת טענות שונות.
לאחר שהתביעה פרשה טענותיה הנאשם יוכל לטעון כי הוא אינו חייב להשיב לאשמה וזאת משום שהתביעה לא העלתה תשתית ראייתית המוכיחה אשמתו. בית המשפט רשאי לקבל טענה זו ולהורות על זיכויו של הנאשם. במידה והנאשם איננו טוען טענה זו, או שבית המשפט אינו מקבל טענותיו, עליו לנהל פרשת הגנה הכוללת עדויות וראיות התומכות בגרסתו.
לאחר פרשת התביעה ופרשת ההגנה מגיע שלב הסיכומים. בשלב זה, אותו פותחת התביעה ומסיימת ההגנה, מסכמים הצדדים את טענותיהם, נקבע דיון להכרעת הדין ובו בית המשפט יקבע האם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו. במידה והנאשם מורשע, בית המשפט יעבור לשלב גזר הדין ויקבע את עונשו של הנאשם.
גזר הדין
עונשים בגין עבירות תעבורה מושפעים משורה ארוכה של גורמים ושיקולים. לדוגמא, בית המשפט מתייחס לחומרת העבירה, עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, תוצאות העבירה (לדוגמא, תאונת דרכים), תסקיר שירות המבחן, נסיבותיו האישיות של הנאשם, האינטרס הציבורי וכדומה. בידיו של בית המשפט כלים רבים לענישה – קנס כספי, פסילה, מאסר, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, עבודות שירות, הגבלת רישיון נהיגה ועוד.
ערעור
במידה והנאשם אינו משלים עם הכרעת הדין, גזר הדין או שניהם, הוא רשאי להגיש ערעור על קביעתו של בית המשפט לתעבורה. יצוין כי גם המדינה ראשית להגיש ערעור על הכרעת הדין או גזר הדין. ערעור זה מוגש לפתחו של בית המשפט המחוזי. יודגש כי בית המשפט המחוזי איננו נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית, וזאת כל אימת שלא נפלה בקביעתו של בית משפט קמא טעות משפטית או כאשר ישנן נסיבות המצדיקות זאת. ערעור יוגש בתוך 45 מיום מתן פסק הדין.
הזכות לעיין בחומר החקירה
במשפט תעבורה, מוגבלת התביעה להציג בפני בית המשפט ראיות אשר נכללו בחומר החקירה והועברו לעיונה של ההגנה. לעומת זאת, על הנאשם לא חלה מגבלה זו. כמו כן, הנאשם רשאי לעיין בראיות המבססות את כתב האישום כנגדו ומדובר ביתרון משמעותי מבחינתו. התביעה חייבת להעביר את החומר לעיונו של הנאשם בתוך זמן סביר. כמו כן, הנאשם רשאי לעיין בכל חומר אשר נרשם או נאסף בידי הרשות החוקרת ואשר נוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו. הנאשם אף רשאי להעתיק את החומר.
חשיבות ייצוג משפטי
במידה והוגש כנגדכם כתב אישום המזמן אתכם למשפט לתעבורה, או במידה ואתם מעוניינים להישפט בבית המשפט במקום לשלם קנס שנרשם לכם, מומלץ כי תפנו לעורכי דין מטעמכם. חשוב לדעת כי ייעוץ משפטי נכון יכול להיות ההבדל בין עונש חמור ביותר לבין עונש קל ואף זיכוי.
עורכי דין העוסקים בדיני התעבורה ידעו ככל הנראה "לנווט" את התיק באופן הטוב ביותר מבחינת הנאשם. גם כאשר נטען כי ביצעתם עבירה, ואפילו אם אתם סבורים שאתם "אשמים", עדיין כדאי לפנות לעורכי דין אשר ינתחו עבורכם את האירוע. עורכי דין אלו יוכלו לא אחת להגיע להסדרי טיעון עם התביעה או אף לגרום לביטול כתב האישום.
להלן דוגמאות להליכים בבית המשפט לתעבורה
תאונת דרכים עם הרוגים:
נהיגה בשכרות:
נהיגה בזמן פסילה:
עבירות תנועה נוספות:
|
