נהיגה תחת השפעת אלכוהול בזמן פסילה, מה העונש?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תקנה 26(2) בתקנות התעבורה קובעת עונש מינימום שנע בין שלושה חודשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה עד לשנה של פסילה בפועל לנהג שביצע עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

תקנה 26 קובעת כי אדם שהתקיים בו אחד מהמצבים הבאים לא מורשה לנהוג ברכב: כאשר הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך, כאשר הוא נתון תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, אם הנהג לא מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני, או אם הוא מצוי במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה שבה.

כתב אישום הכולל מספר עבירות

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע יותר מ- 12 חודשים ונהיגה ברכב ללא ביטוח. בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע נדרש לקבוע את העונש ההולם בכתב אישום כולל מספר עבירות אשר מהוות אירוע אחד.

מתחם הענישה לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול מתחיל בענישת מינימום בת שלושה חודשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה ועד לשנה של פסילה בפועל. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול מעידה על כך כי הוטלה על נאשמים ענישה ללא רכיב של מאסר עד ענישה הכוללת מאסר לתקופות קצרות.

מתחם הענישה של עבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה ומתחם תקופת פסילת רישיון ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא 24 חודשי פסילת רישיון בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין חצי שנה ועד לחמש שנים.

נהיגה בזמן פסילה תחת השפעת סמים

במקרה זה, נהג הנאשם ברכב כשהוא תחת פסילה אשר הוטלה עליו בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע. הנאשם נהג ברכב פרטי בכביש עירוני בפתח תקווה כאשר הוא תחת השפעת סם מסוג קנביס, מאחר שבדגימת שתן שנלקחה ממנו נמצאו תוצרי חילוף של החומר קנביס.

מעבר לעצם הנהיגה ברכב בנסיבות אלה, לא מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה פרועה או התנהגות אחרת שאותה ניתן להגדיר כבריונות כבישים. על כן מתחם העונש ההולם ביחס לרכיב המאסר נע בין מאסר על תנאי ועד לשמונה חודשי מאסר בפועל ורכיב הפסילה בפועל נע בין שנה של פסילה בפועל ועד לשלוש שנות פסילה.

עברו התעבורתי של הנאשם כולל 38 הרשעות תעבורה שרובן עבירות קנס, ואף לאחר שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2007, הנאשם לא חידש את רישיונו אך המשיך לנהוג ברכב כאשר הוא נתפס פעם אחר פעם מבצע עבירה זו. עקב כך הנאשם זומן מספר פעמים למשפטי תעבורה שבמסגרתם רישיונו נשלל והוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי.

שיקולי שיקום מול שיקולי הרתעה

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם ביצע שינוי מהותי ועמוק בדרך חייו. מאדם הנוטה לשימוש מזדמן בסמים, הוא בחר בדרך חיים דתית ומסודרת ולקח חלק בפעילות שירות המבחן אשר הובילו אותו לגמילה מוחלטת משימוש בסמים.

בית המשפט השתכנע כי תהליך השיקום שבו מצוי הנאשם הוא תהליך ממשי ובעל פוטנציאל שיקומי, ואף השתכנע כי אי קבלת המלצת שירות המבחן להאריך את המאסר המותנה עלולה לייצר יותר נזק לחברה מאשר תועלת. לפיכך סבר כי זה המקרה שבו שיקולי שיקום גוברים על שיקולי גמול והרתעה ויש הצדקה מלאה לאמץ אל מול מתחם הענישה הרלוונטי את המלצת שירות המבחן.

הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו. כמו כן, כתב האישום אינו מייחס לו נהיגה במצב של שכרות כתוצאה מתוצרי חילוף הסם שנמצאו בגופו, ולמעשה גם המדינה הסכימה כי מדובר ברף הנמוך ביותר של נוכחות שרידי סם ואף הנאשם לא נהג ברכב כבלתי מורשה לנהיגה אלא כמי שרישיון נהיגתו פקע וכן מדובר באירוע שני של נהיגה בזמן פסילה מצד הנאשם ולאחר אירוע זה לא ביצע הנאשם כל עבירת תעבורה נוספת.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים: חידוש עונש מאסר מותנה מוארך בן חמישה חודשים למשך שנה נוספת. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 18 חודשים, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, 180 שעות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך שנה.

פ"ל 10635-12-16