נהיגה ברכב שנאסר לשימוש, מה העונש?

דרגו את המאמר

איסור על שימוש ברכב, הוא מצב שבו קצין משטרה בכיר מדרגת מפקח ומעלה מורה על איסור מנהלי על שימוש ברכב מסוים, מכוח סמכותו בחוק. העונש על עבירת שימוש ברכב שנאסר לנהיגה תלוי בגורמים שונים, כגון: עבירת התנועה שבגינה נאסר הרכב לשימוש, ותק שנות הנהיגה, הרשעות קודמות ועברו התעבורתי של הנאשם, משלח ידו, נסיבות אישיות, הקשר בין הנהג לבעל הרכב ועוד.

סעיף 57 א(2) לפקודת התעבורה קובע כי אם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, הוא רשאי למסור הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב, לתקופה של 60 ימים.

מהן הסיבות לאסור שימוש ברכב?

על פי הוראות סעיף זה, קצין משטרה רשאי לאסור שימוש ברכב מסיבות המנויות בתוספת השביעית לפקודת התעבורה, כולל: הסעת נוסעים בשכר מעל המותר לפי מה שקבוע ברישיון הרכב, או בניגוד להוראות החוק, נהיגה ללא רישיון תקף או ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב.

וכן בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים אשר צוינו ברישיון הנהיגה, בזמן פסילת רישיון רכב או נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש, נהג חדש הנוהג ללא מלווה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, הפקרה לאחר תאונת דרכים עם נפגעים, הובלת מטען עודף ואי ציות לרמזור באור אדום בנסיבות מחמירות.

תקופת איסור השימוש ברכב היא 30 ימים, אך אם במהלך שלוש השנים האחרונות הרכב נאסר לשימוש בעקבות איסור שימוש מנהלי על ידי קצין משטרה או במסגרת גזר דין, תקופת איסור השימוש ברכב היא 60 ימים.

בטרם יוכרע האם יש לאסור את השימוש ברכב, על קצין משטרה לערוך לנהג שימוע. בדרך כלל נערך השימוע בתחנת משטרה עד שלושה ימים מיום ביצוע העבירה, אך לעיתים מגיע הקצין למקום עיכוב הנהג שחשוד בעבירה, והשימוע נערך בשטח. קצין משטרה רשאי לאסור שימוש מנהלי ברכב אם קיים יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג. רכבו של נהג שלא התייצב לשימוע על פי הזמנה כדין, עלול להיות אסור לשימוש בגין איסור שימוש ברכב בהיעדר שימוע.

באילו מקרים ניתן לבטל איסור שימוש ברכב?

סעיף 57 ב(2) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לבטל צו איסור שימוש, אם הוכח, כי הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו והסכמתו, או אם הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב פעל כדי למנוע את העבירה.

קצין משטרה יכול לבטל את האיסור על שימוש ברכב אם הוא השתכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד הנהג בשל העבירה שבה הוא חשוד, או אם הודעת איסור השימוש ברכב נמסרה לבעל הרכב שלא על פי התקנות, או אם נסיבותיו האישיות של הנהג או של בעל הרכב מצדיקות זאת.

בית המשפט לתעבורה רשאי לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש ברכב, אם בעל הרכב לא נתן את הסכמתו לשימוש ברכב, והרכב נלקח על ידי הנהג שביצע את העבירה בגינה הוטל האיסור ללא ידיעתו של בעל הרכב.

אם בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו, ייבחן בית משפט לתעבורה את הליך איסור השימוש ברכב, ויכריע האם להפחית או לבטל לחלוטין את איסור השימוש ברכב. במקרה שאין ראיות נגד הנהג המורשע בדבר העבירה בגינה הוטל איסור, יבטל בית המשפט באופן מידי את תקופת איסור השימוש.