נהיגה בקלות ראש - חציית רמזור אדום

בעקבות תאונת דרכים אשר אירעה ברחוב רוטשילד בתל אביב, הוגש כנגד נהגת מעורבת כתב אישום בגין אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה בקלות ראש. הנאשם הודתה בעבירה הראשונה אך כפרה בהרשעתה בנהיגה בקלות ראש.

לעניין "קלות הראש" הגישה עורכת דינה של הנאשמת אסופה של פסקי דין לעיונו של בית המשפט. לאחר שהתייחס בית המשפט לפסקי הדין אשר הוצגו בפניו.

    נקבע כי על פי מידת העונשים ניתן ללמוד כי המחוקק קבע 3 דרגות של רשלנות בדיני התעבורה:

1. הדרגה הנמוכה – נהיגה ללא זהירות או ללא תשומת לב מספקת.
2. הדרגה הבינונית – נהיגת רכב בקלות ראש.
3. הדרגה הגבוהה – נהיגת רכב ברשלנות.

כמו כן, לתביעה ניתן שיקול הדעת אם קלות ראש תיכלל בדרגה הגבוהה או הנמוכה. כלומר, עבירות של נהיגה בקלות ראש דורשות יסוד נפשי (אפילו קל ביותר) והעונש בגינן גבוה בהתאמה. לעומתן, עבירות אשר משתייכות לחוסר זהירות אינן דורשות כלל יסוד נפשי (ולכן העונש בצידן נמוך יותר).

"האם הנאשמת אינה מודעת לקיומם של רמזורים?!"

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הנאשמת לא נתנה דעתה לרמזור האדום. לדבריה, מבטה הוסת לעבר רוכב אופניים אשר נסע בנתיבה בניגוד לכיוון התנועה. לטענתה, כאשר חצתה היא את הצומת, נדהמה לגלות את הרכב המעורב בו התנגשה. "ממה נדהמה? האם אין הנאשמת מודעת לקיומם של רמזורים?!", כתבה השופטת בפסק הדין. זאת ועוד, הנאשמת העידה כי כלל לא הבחינה ברמזור. על עובדה זו חזרה הנאשמת שוב בפני בית המשפט וכלשונה: "אני מודה שעברתי באור אדום".

בהכרעת הדין הביאה השופטת את דבריו של השופט קדמי בדבר חלוקת עבירות על פי טיבן. לדידו של השופט קדמי, עבירות מתחלקות לשניים – עבירות התנהגותיות ועבירות תוצאתיות. עבירות התנהגותיות אינן דורשות תוצאה ואילו עבירות תוצאתיות הינן עבירת הדורשות "גרם תוצאה".

במקרים בהם עסקינן בעבירות תעבורה, לא ניתן להתחמק ממבחן התוצאה. לעיתים, חציית צומת באור אדום תסתיים בלא כלום ולעיתים עלולים להיגרם נזקים בגוף וברכוש. השופטת קבעה כי בהתנהלותה של הנאשמת דנן, יש כדי רשלנות רבתי.

בפסק הדין ניתן מקרה דומה בו הורשע נהג בעבירה של אי ציות להוראת שוטר לאחר שהעלה טענה כי לא ראה את השוטר. השופט ויתקון, אשר דן בעניין זה, ציין בפסק דינו כי הסיבה לאי ראיית השוטר על ידי הנהג נעוצה ברשלנותו ובאי תשומת לבו למה שמתרחש במסלול נסיעתו. "סבור אני, שכל פירוש אחר יסכל את מטרתו של המחוקק, שאם לא תאמר כן, יוכל גם נהג שלא ראה את האות של השוטר מפני שנהג בעיניים עצומות להשתחרר מהחובה לציית לאות", כתב השופט ויתקון. לסיכום, הנאשמת אמנם לא התעלמה מהרמזור בזדון, אך התעלמה ממנו ברשלנות ובקלות ראש.