האם הזמנה לדין למשפט תעבורה חייבת להיות בשפת האם של הנהג?
| דרגו את המאמר |
|
הזמנה לדין לא נכתבה בערבית – האם עילה לביטול פסק דין?
רעפ 718/12
אדם נהג במכוניתו ונעצר על ידי שוטרים אשר ערכו לו בדיקת אלכוהול. הבדיקה הצביעה על כך שריכוז האלכוהול בגופו של הנהג היה גבוה מן המותר. אי לכך, בו במקום נמסר לנהג טופס "הזמנה לדין וכתב אישום". בטופס זה יוחסה לנהג עבירה של נהיגה בשכרות. כמו כן, נקבע לאחרון מועד התייצבות לדיון בבית המשפט לתעבורה בחיפה.
הנהג שכר את שירותיו של עורך דין על מנת שייצג אותו בהליכים הפליליים. עם זאת, הנאשם ועורך דינו לא הופיעו לדיון בבית המשפט לתעבורה והנהג הורשע בהעדרו. בעקבות כך, הוגשה על ידי האחרון בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי זימונו של המבקש בוצע כדין והעובדה כי כתב האישום לא נערך בשפתו – השפה הערבית – לא הייתה יכולה לשמש כעילה לביטול פסק הדין.
[%Psakdin%]
המבקש לא אמר נואש והגיש בקשה נוספת במסגרתה עתר כי בית המשפט יחזור ויעיין בהחלטתו. לטענתו, הייתה בידיו גרסת הגנה טובה והוא לא היה יכול להשלים עם הרשעתו בדין פלילי בגין כשל בייצוגו. בית המשפט דחה גם את הבקשה הנ"ל. לאחר דחיית הבקשה השנייה, המבקש פנה והגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך הערעור, המבקש חזר על טענותיו כי היה ראוי שהמדינה תערוך את ההזמנה לדין בשתי השפות הרשמיות שלה – עברית וערבית.
בית המשפט המחוזי קבע כי אכן היה ראוי לערוך הזמנה לדין בשתי השפות, אך לא היה בכך כדי להצדיק את אי התייצבותו של המערער לדיון בבית המשפט לתעבורה. אי לכך, הערעור נדחה. צוין לעניין זה כי שורת מועד הדיון בטופס המדובר הייתה כתובה גם בערבית, והתאריך היה כתוב, מן הסתם, בספרות. בנוגע לכשל בייצוגו של המערער, נקבע כי גם אם היה ממש בטענות אלה, הרי שלא היה מדובר בעילה לביטול פסק דין.
בית המשפט העליון דוחה את בקשת רשות הערעור
המערער לא סיים את ענייניו כאן והחליט להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. במסגרת בקשת רשות הערעור, המבקש טען פעם נוספת כי למרות שהוא דובר את השפה העברית, שפת האם שלו הינה ערבית ועל כן הוא לא היה יכול להבין, במידה מספקת, את אשר נכתב בכתב האישום ובהזמנה לדין. לדבריו, מדובר היה ב"טופס רשמי של הממשלה" אשר לגביו הייתה קיימת גם חובת פרסום בשפה הערבית.
המבקש הדגיש כי פרטים חשובים לגבי כתב האישום נרשמו בעברית בלבד (כגון העובדות אשר גיבשו את דבר העבירה, מיקום ביצוע העבירה וכדומה). לטענתו, פגמים אלה הביאו לכך שלמעשה לא הוגש כנגדו כתב אישום תקין, ועל כן לא היה באי התייצבותו בפני בית המשפט לתעבורה כדי להביא להרשעתו בדין.
בית המשפט העליון קבע, בדומה לערכאות הקודמות, כי דין טענותיו של המבקש להידחות. ראשית, בית המשפט העליון הדגיש כי המערער פנה לעורך דין על מנת שייצג אותו בהליכים הפליליים. בפסק הדין נקבע כי היה ניתן ללמוד מכך כי המבקש ידע באופן סובייקטיבי שהתנהל הליך בעניינו. שנית, בית המשפט קבע כי אמנם פרטים בנוגע למהות ההליך הופיעו בעברית בלבד, אך נתונים בדבר מועד הדיון ומיקומו הופיעו גם בערבית. "דומה כי אי התייצבות של המבקש לדיון בבית המשפט לתעבורה הייתה תוצאה של התרשלות מצידו, וזאת משום שהוא ידע כי התנהל כנגדו הליך משפטי אשר ידרוש ממנו להופיע בפני בית המשפט".
