|
רקע - חוק ביה"מ חוק יסוד השפיטה: כל דיון בתיק תעבורה נעשה בבי"מ לתעבורה (אגף של בי"מ שלום), ערעור עליו הולך למחוזי והוא ערעור בזכות תוך 45 יום.
בכל תיק שאיננו תיק תעבורה הדיון בערעור במחוזי יהיה לפני 3 שופטים, ערעור בדיני תעבורה יהיה במחוזי בפני שופט אחד. אולם, תיקי גרימת מוות והפקרה בניגוד לסע’ 64, 64א לפק’ התעבורה ידונו בערעור לפני 3 שופטים.
ניתן פס"ד בערעור הצד שהפסיד איננו זכאי לערער לעליון בזכות אלא הוא חייב לקבל רשות ערעור. לא נתן ביה"מ רשות פסה"ד הופך חלוט ולא ניתן יותר לערער. כדי לקבל את הרשות צריך בסיס משפטי- לא תינתן רשות אלא בעניין שיש בו חשיבות לציבור כולו או שיש בו חידוש הלכה (אם טוענים לעוול בלבד לא תינתן רשות ערעור). כמו כן, צריך בסיס פרוצדוראלי.
בקשה לרשות ערעור
הבקשה לרשות ערעור נשלחת בכתב וביה"מ העליון רשאי בדן יחיד לדון בבקשה, לאשר או לדחות אותה מבלי לזמן את הצדדים, הוא רשאי גם לאשר חלק ממנה. אם הגענו לביה"מ העליון, לאחר קבלת רשות, ביה"מ העליון ידון תמיד הרכב של 3 או יותר, כאשר זה ערעור שני.
יש תיקים בהם הערעור לעליון הוא ראשון, לדוגמה תיק של הריגה מתחיל במחוזי ואז יש זכות ערעור לעליון. בהקשר זה נראה כי הריגה באופן כללי ע"פ חוק ביה"מ תדון בדר"כ בביה"מ בהרכב של 3 שופטים, אולם הריגה בתאונת דרכים (תאונת דרכים שיש בה את המרכיבים של הריגה ולא של גרימת מוות) תידון בפני שופט אחד.
בכ"א על גרימת מוות כתוצאה מתאונת דרכים רשום שהתובע הוא פרקליט ולא שוטר, ורשום עבירה על סע’ 304 לחנ"ש הצירוף סע’ 40 ו-64 לפק’ התעבורה. 64- חובת המאסר, סע’ 40 – חובת הפסילה.
בכ"א רגיל חתום שוטר ולא פרקליט. בדו"ח של שוטר (במשטרה לא מקבלים את זה) רואים מה כותב השוטר לעצמו כדי שהוא יזכור את האירוע, כך שאם יוזמן לביה"מ בעניין ידע במה מדובר.
זה מקבלים כאשר מבקשים עיון בתיק. בקובץ- טפסי הזמנה, צווי פסילה ל-30, 60, 90 יום. דו"ח בוחן- בסע’ 14 הבוחן חייב לכתוב מסקנות ומפקדו חייב לאשר ע"פ פק’ הראיות את שכתב כדי שזה יוגש כחוו"ד של מומחה. יש גם תרשים של הבוחן.
|
