פסילה מנהלית לאחר מהירות מופרזת ובקשה לפסילתה

דרגו את המאמר

פסילה מנהלית מהירות מופרזת - בקשה לפסילתה

בפמ (אשד') 8328-07-12

סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע כי במידה והיה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג מסוים עבר לנגד עיניו עבירה מהעבירות אשר מפורטות בתוספת הרביעית לפקודה, הוא רשאי להורות לו להתלוות אליו לקצין משטרה ו/או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה. קצין משטרה רשאי, במידה והוא סבור כי יוגש כנגד הנהג כתב אישום, לפסול את רישיון הנהיגה של האחרון למשך 30 ימים. מדובר בפסילה מנהלית אשר מוטלת על הנהג, למעשה טרם הוכחה אשמתו.

אדם אשר הוטלה עליו פסילה מנהלית רשאי, לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, לבקש מבית המשפט לתעבורה את ביטולה. במקרים כגון דא, בית המשפט מקבל את החלטתו על בסיס עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או שוטר. בית המשפט רשאי לבטל את הפסילה, לקצר אותה, או לקבוע לה תנאים מסוימים.

החלטה כאמור לא תתקבל במידה ובית המשפט יהיה סבור ש"ביטול הפסילה יפגע בביטחון הציבור". בית המשפט לתעבורה, במסגרת החלטה שניתנה בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, קבע כי שיקול הדעת של השוטר בפסילה מנהלית נשען על שני אדנים:

1. ראיות לכאורה אשר מבססות את אשמתו של הנהג (לדוגמא, ישנן ראיות מוצקות לכך שהנהג נסע במהירות מופרזת מסוכנת באופן חריג).
2. מסוכנות הנהג - הוכח כי מדובר בנהג מסוכן, אם בשל עברו התעבורתי, אם בשל אופי העבירה ואם בגין נסיבות אחרות.

יתרה מזאת, בדומה להליכים מנהליים נוספים, בית המשפט לתעבורה איננו נוטה להתערב בשיקול דעתה של הרשות המנהלית, זולת אם ניכר כי נפלה בה טעות ההופכת את ההתערבות הנ"ל ל"מתבקשת". חשוב אפוא להדגיש כי הראיות המבססות את הפסילה המנהלית הינן "ראיות לכאורה". דהיינו, על מנת להורות על פסילה מנהלית די בראיות לכאורה ואין צורך להציג ראיות ברורות וחלוטות שאינן משתמעות לשני פנים.

פסילה מנהלית בגין מהירות מופרזת, האמנם?

להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו. נהג אשר רישיון הנהיגה שלו נפסל בפסילה מנהלית בגין נהיגה במהירות מופרזת, טען כי הראיות אשר ביססו את אשמתו לא הצדיקו פסילה בטרם משפט. יודגש כי לנהג במקרה זה יוחסה מהירות של 131 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת עומדת על 90 קמ"ש בלבד.

[%Psakdin%]

הנהג ניסה לשמוט את הקרקע תחת הראיות המיוחסות לו, וזאת משום שהן התבססו על מכשיר הממל"ז. לדבריו, מכשיר הממל"ז המשודרג לא הקים תשתית ראייתית לכאורה כנגדו. בית המשפט דחה את טענותיו והותיר את הפסילה על כנה.
"נחה דעתי כי בשלב מוקדם זה, לאחר שמיעת טענות הצדדים ובעקבות עיון בחומר החקירה, הראיות אשר היו בידי הרשות המוסמכת (קצין המשטרה) הספיקו להורות על פסילה מנהלית", קבע השופט בהחלטתו. נקבע כי "היות ומדובר בראיות לכאורה, ועל פי חזקת החוקיות אשר יושבת בבסיסו של המעשה המנהלי, מדובר בראיות אשר הצדיקו פסילת רישיון מנהלית".

בית המשפט הדגיש כי חזקה על משטרת ישראל שהיא פעלה ללא ליאות לערוך את הבדיקות והניסויים הדרושים במכשיר נשוא התובענה, והיה ניתן להסתפק בשלב זה בחזקה הנ"ל. הודגש כי המכשיר הופעל על ידי מפעיל מוסמך, והמפעיל טען כי הוא נקט בכל הפעולות הדרושות לפי התקן. זאת ועוד, כאשר המבקש נעצר על ידי השוטר, תגובתו לא הייתה הכחשה גורפת והוא אמר "לא שמתי לב שעברתי את המהירות המותרת".

לא זו אף זו, מהירותו המופרזת של הנהג, לפי כתב האישום, הייתה בשיעור של 41 קמ"ש מעל המותר. דהיינו, ממהירות זו עלתה גם רמת מסוכנות גבוהה לציבור המשתמשים בדרך. יתרה מזאת, בית המשפט לתעבורה עמד גם על עברו התעבורתי המכביד של המבקש אשר כלל 81 הרשעות קודמות, מתוכן 26 בגין עבירות מהירות.