האם נהג אשר חזר שיכור לזירת תאונה שגרם יורשע בנהיגה בשכרות?

דרגו את המאמר

האם נהג אשר חזר שיכור לזירת תאונה שגרם יורשע בנהיגה בשכרות?

נב (י-ם) 5158-09-11‏

שני צעירים נסעו ברכב ובשלב מסוים היו מעורבים בתאונה עצמית. התאונה התרחשה כאשר הרכב סטה מנתיב נסיעתו, התנגש בעמוד תאורה והתהפך על צידו. הצעירים ייצבו את הרכב על גלגליו, הסיעו אותו למקום חנייה, ועזבו את המקום. בעקבות דיווח על התאונה, שוטר הגיע למקום. השוטר הבחין ברכב הפגוע, תחקר מספר נערים שיכורים שעמדו בקרבת מקום, איכן את זהות בעל הרכב, והתקשר לנאשם תוך שהוא מבקש ממנו לסור למקום. הנאשם הגיע לזירת התאונה כאשר הוא שיכור. בדיקת ינשוף שנערכה לו הצביעה על כך שבגופו 430 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר ינשוף.
 

המדינה הגישה כנגד בעל הרכב כתב אישום בגין שורה של עבירות תנועה - סטייה מנתיב, נהיגה בחוסר זהירות וגרימת נזק. כמו כן, הנהג הואשם גם בנהיגה בשכרות. במסגרת כתב ההגנה, הנאשם הודה בעבירות הראשונות, אך הכחיש את היותו שיכור בעת הנהיגה. לדבריו, הוא נבהל מאירוע התאונה, וכאשר הוא חזר לביתו הוא שתה לשוכרה. הנאשם לא הכחיש את תוצאות בדיקת הינשוף אך טען כי הן לא היו רלבנטיות למועד נהיגתו.

ספק סביר וזיכוי מנהיגה בשכרות

בית המשפט קבע כי מטבע הדברים, כאשר אדם אשר היה מעורב בתאונת דרכים עוזב את המקום וחוזר אליו לאחר כחצי שעה או שעה, המדינה תתקשה להוכיח "קשר עין רציף עימו". הדברים נאמרו ביתר שאת כאשר מדובר בכתב אישום שיש להוכיחו על פי הרף הפלילי - דהיינו, מעל לכל ספק סביר. במקרה דנן, הספק המדובר "שיחק" לטובתו של הנאשם וזה זוכה מעבירת השכרות.

הנאשם טען כי התאונה התרחשה לאחר שהבלמים ברכבו ננעלו וגרמו לרכב לנוע מצד לצד עד להתהפכותו. לדבריו, הוא וחברו הטו את הרכב בחזרה על ארבעת הגלגלים, הסיעו אותו מרחק קצר, ומרוב בהלה הלכו לביתם ושתו בקבוק של וודקה עם רד-בול. "הנאשם העיד שוב ושוב כיצד היה בפאניקה מעצם קרות התאונה, ההרגשה המוזרה שחש מכך שיכול היה למות ובכל זאת ניצל ללא פגע, ליבו דפק ולכן שתה", תוארו דבריו בהכרעת הדין. בית המשפט קבע כי גם חברו של הנאשם העיד על ההתרחשות באופן זהה, והפרקליטות לא השכילה למצוא סתירות בין עדויות השניים.

[%Psakdin%]

התביעה טענה כי היה ניתן להרשיע את הנאשם על בסיס הדברים שהאחרון אמר לשוטר במועד האירוע. לפי דו"ח זה, הנאשם הודה כי הוא נהג בעודו שיכור וכי הוא שתה עוד לפני שעלה על ההגה. הסנגור טען כי אין לייחס חשיבות לדברים אלה וזאת משום שהנאשם היה שיכור כאשר הוא אמר אותם. בית המשפט קבע כי למרות שהיה הגיון מסוים בטענות התביעה, לא היה בכך די כדי להרים את נטל ההוכחה הכבד הדרוש במשפט כגון דא. הודגש כי השוטר אשר ערך את הדו"ח לנאשם הגיע למתן עדות ואמר כי הוא לא זכר את המקרה ולא היה יכול להעיד על התרשמותו הספציפית מהנאשם. דהיינו, לא נסתרה טענת הסנגור כי הנאשם היה שיכור במידה כה גבוהה מבחינתו עד אשר הוא לא היה מסוגל לדבר דברי אמת כאשר נחקר על ידי השוטר.

בסופו של היום, בית המשפט קבע כי המדינה לא השכילה להוכיח שהנאשם היה שיכור לפני התאונה, והעובדה שהוא היה שיכור אחריה לא העידה דבר על מצבו בזמן הנהיגה. אי לכך, נקבע כי יש לזכות את הנאשם מעבירת הנהיגה בשכרות אשר יוחסה לו בכתב האישום.