האמנם ביצוע בדיקת נשיפון ללא הסכמה מדעת או חשד סביר?

דרגו את המאמר

האם ליקויים בביצוע בדיקת נשיפון?

תת"ע 6840-11-11

שוטרים אשר מבקשים לערוך בדיקת אלכוהול לנהג יכולים לעשות זאת על בסיס שימוש בבדיקת נשיפון. עם זאת, בדיקת נשיפון יכולה להתבצע רק כאשר קיים חשד סביר וכאשר הנהג נתן את הסכמתו לביצוע הבדיקה. חשוב לדעת כי נשיפון איננו אלא כלי עזר ולא ניתן להסתמך על ממצאי בדיקת נשיפון כראיה בלעדית בהליך להוכחת שכרות בבית המשפט לתעבורה.

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לתעבורה, נאשם טען כי יש לזכותו מחמת הגנה מן הצדק. הנאשם טען כי בוצעה לו בדיקת אלכוהול באמצעות נשיפון, אשר הצביעה לכאורה על היותו שיכור. לדבריו, בדיקת הנשיפון נעשתה ללא חשד סביר ובהעדר הסכמה מדעת מבחינתו. "אי לכך", טען הנאשם, "אם המשטרה לא הייתה מפרה את זכויותיי, אזי לא הייתה נערכת לי בדיקת ינשוף, ולא היה מוגש כנגדי כתב אישום".

[%Psakdin%]

הנאשם במקרה דנן טען למעשה, עם סיום פרשת התביעה, כי יש להורות על זיכויו מעבירה של נהיגה בשכרות מחמת הגנה מן הצדק. לטענתו, ראיות המדינה, ככל שהם נגעו לבדיקת הינשוף שנערכה לו, דינן להיפסל. הנאשם הדגיש כי הראיות הנ"ל הושגו כתוצאה מהליך חיפוש בלתי חוקי. לדבריו, העובדה כי הוא הסכים לכאורה לביצוע בדיקת הנשיפון, אשר קדמה והובילה לביצוע בדיקת ינשוף, ניתנה שלא מדעת והוא לא זכה להסבר אודות זכותו לסרב לביצוע הבדיקה דנן.

הנאשם הדגיש כי לא היה חשד סביר לכך שהוא נהג בשכרות ולא הוכח כי מי שביצע את הבדיקה היה "שוטר" כפי שמתחייב מפקודת התעבורה. למעשה, הנאשם טען כי מי שערך לו את הבדיקה היה שוטר מתנדב שלא הוכח שהוא היה מוכשר לבצע בדיקת נשיפון לפי תקנות המשטרה.

בית המשפט דוחה את טענות הנאשם

בית המשפט דחה את הבקשה להורות על זיכויו של הנאשם בשלב זה. באשר לתפקידו של השוטר אשר ערך את הבדיקה לנאשם, הוכח על ידי המדינה כי עסקינן בשוטר מתנדב. במזכר אשר נערך במסגרת האירוע צוין מספרו האישי של השוטר/המתנדב. כמו כן, צוין כי הוא לבש מדים של שוטר וגם בכתב האישום אשר נמסר לנאשם בעת האירוע, נכתב מספרו האישי של האחרון. למעשה, בנאשם בוצעו שתי בדיקות – בדיקת נשיפון אשר הצביעה על חשד בדבר היות הנאשם שיכור, ובדיקת ינשוף אשר איששה את החשש הנ"ל. הנאשם טען כי היות והבדיקה הראשונה הייתה בלתי חוקית, לא ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה השנייה כקבילות. 

ההבדלים בין הנשיפון והינשוף

אין ספק שקיים הבדל של ממש בין בדיקת נשיפון לבדיקת ינשוף. בעוד בדיקת הנשיפון "מהווה רק אינדיקציה באשר לקיומו של אלכוהול בגופו של הנהג" והיא איננה יכולה לבד לבסס הרשעה בכתב אישום בכגון דא, בדיקת הינשוף עומדת על ריכוז האלכוהול והיא מהווה ראיה קבילה במשפטי תעבורה בגין נהיגה בשכרות.

השוני בין הבדיקות איננו בא לידי ביטוי רק בקבילותן כראיות. גם מקורות הסמכות לבצע אותן הינם שונים. בעוד שוטר רשאי לערוך לכל אדם בדיקת ינשוף, ובדיקה זו איננה מותנית בקיומו של חשד סביר, לא כך הדברים באשר לבדיקת נשיפון. במקרים אלה, שומה על השוטר להוכיח "חשד סביר" וקיומה של "הסכמה מדעת".

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענות הנאשם וזאת משום שהראיה אשר הוא ביקש לפסול הושגה במסגרת "הליך חיפוש נפרד" שמקור סמכותו לא היה תלוי בחשד או בהסכמה. בית המשפט הדגיש כי שוטרים אינם מחויבים לעשות בדיקת ינשוף על בסיס תוצאות בדיקת נשיפון. למעשה, בדיקת נשיפון נועדה לחסוך את בדיקת הינשוף בהיעדר אינדיקציה בנוגע להימצאות אלכוהול בדמו של הנהג.