נהג אשר גרם לתאונה והואשם בנהיגה בשכרות טען כי שתה רק לאחר התאונה

דרגו את המאמר

הרשעה בנהיגה בשכרות למרות טענות בדבר שתייה לאחר התאונה

תד (ת"א) 13819-09

עבירה של נהיגה בשכרות הינה עבירת תנועה חמורה אשר עלולה להביא לפסילת רישיון ממושכת והחרמת רכב. אי לכך, נהגים רבים מעלים טענות שונות כנגד הרשעתם בעבירות אלה. להלן דוגמא למקרה בו אדם, אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, הציג טיעון מעניין – לאחר התאונה, ובטרם הגיעה המשטרה למקום, שתיתי 100-150 מ"ל וודקה וחצי בקבוק בירה. הנאשם הוסיף – "שתיתי משום שהייתי מצוברח מהתאונה, כך מקובל בעדתי". בית המשפט בחן את העדויות אשר הוצגו בפניו וקבע כי המדינה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם נהג בגילופין. אי לכך, הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות.

[%Psakdin%]

כפי שצוין לעיל, טענת ההגנה הייתה כדלקמן. הנאשם טען כי הוא יצא מביתו בשעה 17:00 בערב וביקש להגיע לקניון בבת ים. לדבריו, לאחר כ-100 מ' בלבד של נסיעה, עצר אותו נהג מונית והחל לצעוק עליו כי הוא פגע ברכבו. הנאשם טען כי נהג המונית ביקש ממנו בו במקום 5,000 שקלים בגין התיקון. לדבריו, הוא הסביר לו כי הוא מבוטח ומסר לו את הפרטים. לאחר מכן, טען הנהג, בעקבות צעקותיו של נהג המונית, "הלכתי לפיצוציה הקרובה וביקשתי כי תוזמן למקום משטרה".

הנאשם טען כי הוא רכש בפיצוציה וודקה ובירה ועלה לביתו. לטענתו, לאחר זמן קצר הוא ירד למטה, שם המתינו לו שוטרים שעצרו אותו וערכו לו בדיקת דם (לבחינת שיעור אלכוהול בדם).

"היה צריך לשתות שלושה וחצי ליטרים של בירה"

בית המשפט קבע כאמור כי הוא מרשיע את הנאשם. בהכרעת הדין התייחס בית המשפט לחוות דעת מומחה אשר הוצגה על ידי המשטרה, ואשר התבססה על נתוני בדיקת הדם של הנאשם באירוע. המומחה טען אם הנאשם שתה רק לאחר התאונה, על פי הכמות שנמצאה בדמו (244 מ"ג ל-100 מ"ל דם), הוא היה צריך לשתות כשלושה וחצי ליטרים של בירה או כ-600 מ"ל וודקה.

ברי כי מדובר בכמות גדולה ביותר אשר אין כל ספק שהנאשם לא צרך במועד המדובר. בית המשפט הדגיש כי הנאשם לא הציג חוות דעת של מומחה מטעמו אשר הייתה יכולה לסתור את טענות מומחה התביעה. כמו כן, בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם "בלתי מהימנה בעליל".

יתרה מכך, צוין כי הנאשם נכשל כישלון מוחלט בכל מבחני המאפיינים שנערכו לו בזירת התאונה. לעניין זה, יש להדגיש כי הלכה פסוקה כי בתי המשפט לתעבורה רשאים להרשיע נהגים גם ללא ממצאים מדעיים (של בדיקות דם או בדיקות ינשוף). לדוגמא, ברע"פ 10284/07 רועי קדוש נ' מדינת ישראל, כבר נאמר כי "לא אחת, בית המשפט קבע כי הוכחה מדעית בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב איננה כתנאי בל יעבור להרשעה בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה". בפסק דין זה צוין במפורש כי "נהיגה בשכרות ניתן להוכיח גם מבלי להסתמך על בדיקה מדעית".