מאסר סמלי לנהג שיכור שהתנגש ברכבים חונים

דרגו את המאמר

מאסר בפועל לנהג אשר נסע בגילופין וגרם לתאונת דרכים

מה צריך להיות גזר דינו של שיכור שרמת שכרותו הייתה גבוהה וגרם לתאונת דרכים? התשובה היא כי במקרים מעין אלו אין מנוס ממאסר, ומאסר בפועל בבית הסוהר ממש. מי שנוהג ברמת שכרות גבוהה וגורם לתאונת דרכים צריך לדעת כי סופו יהיה אחרי סורג ובריח. אין מדובר פה על נהג מסוכן, אלא על סכנה שהתממשה ובקלות יכלה להוביל לתוצאה קטלנית. וכל זאת אפילו אם מדובר בנהג נורמטיבי, מבוגר בגילו, הגון ושומר חוק שזו לו הסתבכותו הראשונה.

התנגש בשבעה רכבים חונים

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בגילופין שגרמה לתאונת דרכים. על פי כתב האישום, הנאשם נהג ברח’ מאיר גרשון לכיוון שדר’ משה דיין בירושלים. הנהג סטה ימינה ופגע בשבעה רכבים! שחנו לתומם לצידי הדרך. הנהג נעצר בסופו של דבר לאחר שרכבו נתקע ברכב האחרון מבין השבעה בהם פגע.

כפי שצוין בפסיקות קודמות, הרי "שיכור" בפקודת התעבורה הוא מי שהבדיקה העלתה כי כמות האלכוהול שלו גדולה מהכמות הקבועה בחוק.

מיהו "שיכור חוקי"?

קרי, גם כשמדובר בכמות קטנה יחסית שיתכן כי אין לה כל השפעה על הנהג, עדיין נחשב זה כ’שיכור’ על פי החוק. כשמדובר בענישת שיכור ’חוקי’ מעין זה, ניתן לדונו במידת הרחמים. עם זאת, השוטר אשר דיווח על התאונה מסר כי רכבו של הנאשם, נסע בזיגזג כאשר הוא מחטיא אך במעט הולכי רגל תמימים אשר נאלצו להימלט מפניו. זאת ועוד, השוטר מציין גם ריח חזק של אלכוהול, כאשר הנהג מתקשה לעמוד והולך לא יציב על הקו, התנהגותו פרועה, הוא אינו מסוגל להבין הוראות, ומדבר לא לעניין.

 
גם מדידת הינשוף האובייקטיבית העלתה תוצאה גבוהה מאוד. רמת האלכוהול שנמדדה היא 800 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. וזאת כאשר המינימום על פי החוק הוא 240 מיקרוגרם. קרי, למעלה מפי שלוש מהכמות המותרת. אפילו אם נלך לקראת הנאשם ככל שנוכל, מדובר כאן על כמות גבוהה להפליא שמראה על שכרות גבוהה ומסוכנת.

סנגורו של הנהג - מדובר באדם בן 45 ללא עבר פלילי או תעבורתי

בית המשפט ציין גם כי נאשם לא קיבל אחריות על האירוע אלא בחר לכפור ולהכחיש את העובדות הברורות מאליהן. ממילא קשה לטעון כי הפנים את חומרת העבירה ולמד את הלקח המתבקש מכך. בכתב ההגנה הדגיש הסנגור את הנורמטיביות הכללית של הנאשם. "מדובר באדם שומר חוק ודין, בעל משפחה ואב לילדה שמחסורם עליו. הנאשם הינו טכנאי מחשבים העובד במקום קבוע ומסודר. הוא אדם בן ארבעים וחמש שנה (45) שמעולם לא הסתבך בפלילים.

כמו כן, הוסיף הסנגור כי הוא נוהג מאז שנת 1990 ועברו התעברותי דל וכולל מספר ברירות קנס שהאחרונה שבהן היא משנת 2003 (נהיגה בלי חגורת בטיחות במושב האחורי).

האם מעידה חד פעמית?

הטענה תמיד היא כי מעידה חד-פעמית יכולה לקרות לכל נהג. קרי, בטרם נבקר את הנהגים שנתפסו בעבירות תנועה, עלינו לזכור כי אין נהג בארץ אשר לא יחטא. כל נהג ואפילו זה הסבור כי הוא נוהג כחוק יכול יום אחד למצוא את עצמו מואשם בעבירות תנועה חמורות מאוד ואפילו משוכנע הוא שלו זה לא יקרה כי זהיר הוא. על כן ביקש הסנגור לזכור לנאשם את חסד נעוריו ההגונים ואת גילו הלא צעיר ולדונו למינימום האפשרי. למרות כל אלו, דן בית המשפט את הנאשם לדין מאסר סמלי של 45 ימים בפועל.

את גזר דינו חתם השופט בדברים הבאים:

"לסיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי, את נסיבות האירוע, ואת נסיבותיו הייחודיות של הנאשם, ולאחר שהאזנתי לסניגור שעשה כל שביכולתו בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה שבמקרים כגון אלו יש להדגיש את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם. היות ומדובר במאסר קצר וסמלי שמטרתו העיקרית היא גינוי והרתעה אין מקום לעבודות שירות והמאסר יהיה בפועל ממש".