שנה וחצי מאסר לנהג שיכור שהרג את בן דודו

דרגו את המאמר

משפחת ההרוג מבקשת לחון את הנהג שהרג את בנם

בית המשפט גזר ביום א’ (25.10.09) 20 חודשי מאסר בפועל על נהג אשר כתוצאה מהיותו בגילופין, ארעה תאונת דרכים בה מצא את מותו אחד הנוסעים ברכב. בנוסף, גזר השופט על הנאשם שלילה למשך 15 שנה ועוד כשנה מאסר על תנאי במידה ויעבור עבירת תנועה נוספת.

תאונה קטלנית אחרי החתונה

הנהג, בן 22, בילה בחתונת בת דודתו אגב ריקודים ושתיית משקאות חריפים. לאחר החתונה, נסע הנאשם לביתו, כאשר ברכב יושבים שני בני דודיו, והוא בגילופין (ריכוז אלכוהול - 145 מ"ג לכל 100 מ"ל דם).

בעוד הוא נוסע בכביש לא רחב ביישוב בית שמש, במהירות אשר איננה תואמת את תנאי הסביבה, עלה הרכב על מהמורת עפר, סטה מכיוונו והתנגש באוטובוס חונה. שלושת הנוסעים נלכדו ברכב וכוחות חילוץ היו צריכים לנסר המכונית על מנת לחלצם. אחד מהנוסעים, ספג פגיעה כה קשה, עד כי מת מפצעיו עוד במקום.

הרשעה בהריגה – עבודות שירות או מאסר בפועל?

במסגרת הסכם טיעון, הואשם הנהג בנהיגה בשכרות, נהיגה במהירות בלתי סבירה והריגה. הסכם הטיעון קבע גם ענישה מקסימאלית של 30 חודשי מאסר בפועל, פסילות מהחזקת רישיון ועונשים על תנאי.

 
שירות המבחן הכין תסקיר על הנאשם והגישו לבית המשפט. על אף חומרת העבירה, המליץ שירות המבחן להימנע מעונש של מאסר בפועל, שכן עונש זה עלול לפגוע קשות בחוסנו הנפשי, בדימויו העצמי ובעתידו התעסוקתי והחברתי של הנאשם. שירות המבחן הציע להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ופיקוח מבחן למשך שנה.

אימו של ההרוג מבקשת מהשופט לדון הנהג כבית הלל

 
ב"כ של המדינה ביקש מבית המשפט להטיל על הנהג את העונש המרבי העולה מעסקת הטיעון, שכן היא משקפת לטענתו את האיזון בין תסקיר המבחן של הנאשם לבין העבירה. מצד שני, המשפחה וב"כ של הנאשם ביקשו מן השופט לרחם על הנאשם שכן אין הוא צריך עוד התרעה. בנוסף לכך הטרגדיה המשפחתית גדולה ואין ספק כי הנאשם הוא צעיר נבון ונורמטיבי אשר מתפרנס בכבוד ועברו נקי.

דודתו של הנאשם, אימו של ההרוג, אף שלחה מכתב שהוצג לשופט ובו ביקשה כי לא יוסיף השופט כאב נוסף על כאב המשפחה וידון את הנאשם כבבית הלל.

 
למרות כל האמור לעיל, קבע השופט כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל. וכך כותב השופט בפסק הדין: "אין המדובר ברשלנות של הרף עין. הנאשם נטל סיכון מודע, כשנהג בהיותו שיכור, במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, וגרם לתאונה קטלנית. מדובר, אם כן, בפשיעה ממש. גם אם את הנאשם אין כבר צורך להרתיע, הרי שעל בית המשפט להבהיר באמצעות הענישה, כי המדובר במעשה הנושא עימו אשמה כבדה, פגם מוסרי חמור. שיקולי גמול מחייבים, אם כן, ענישה במאסר ממש".