אלמוני רשם מספר רכב - האם עדות קבילה בבית המשפט לתעבורה?

דרגו את המאמר

אלמוני ראה מספר רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים – האם ראיה קבילה?

תד (י-ם) 3683-04-11‏

לא אחת, נהגים המעורבים בתאונות אינם נשארים בזירת האירוע ו"נמלטים" מבלי למסור פרטים מזהים (וזאת חרף העובדה כי מוטל עליהם, מכוח החוק, למסור את הפרטים האמורים). במקרים כגון דא, ייתכן ויהיה עד ראיה אשר ישכיל לרשום את פרטיו של הרכב שנסע מן המקום. האם, כאשר רושם המספר הינו אלמוני שלא הגיע למתן עדות בבית המשפט, עסקינן בראיה קבילה? להלן דוגמא למקרה כאמור.

ביום המדובר נסע ג'יפ שחור מסוג יונדאי בכביש בירושלים. הג'יפ נסע אחרי רכב מסוג מאזדה ומאחוריו שלושה רכבים נוספים – טויוטה, שברולט ודייהטסו. בשלב מסוים, הג'יפ צפר למאזדה בבקשה כי תפנה לו את הדרך. המאזדה לא "נענתה לצפירה" והג'יפ יצא לעקיפה מימין. כאשר הוא שב למסלול השמאלי, הוא עצר באופן פתאומי וגרם למעשה לתאונת שרשרת.

[%Psakdin%]

רכב המאזדה בלם בפתאומיות ולאחריו בלמו שאר הרכבים כאשר כל אחד נכנס בשני. הג'יפ לא עצר והמשיך בנסיעתו. אלמוני רשם את מס' הרישוי של הג'יפ ומסר את המספר לשוטר ולנהגים המעורבים. האם עדות זו של מספר הג'יפ הינה עדות קבילה?

הנאשמת: "לא מדובר בעדות קבילה אלא עדות מכלי שלישי"

הנאשמת, בעלת הג'יפ השחור (לפי מס' הרישוי) טענה כי מדובר בעדות שמיעה פסולה. מנגד, הנהגים המעורבים והמאשימה טענו כי יש לקבל את העדות הנ"ל במסגרת ההליך דנן. המאשימה טענה כי מכוח ההלכה הפסוקה ודיני הראיות, ניתן להכשיר גם ראיות אשר אינן מ"כלי ראשון", וזאת כאשר מדובר בראיות בעלות אופי מיוחד אשר יש בהן גם ביטחונות אחרים למהימנותם (ובכך מוסר אפוא החשש שמא עסקינן בראיה בלתי מהימנה אשר עלולה לגרום לאחד הצדדים לעיוות דין).

לדוגמא, בע"פ 7293/07 ז'אפר עאמר נ' מ"י, במסגרת כתב אישום בגין שוד, אשה אלמונית מסרה למוקד המשטרה כי היא ראתה את השודדים ורשמה את מספר הרכב שבו נמלטו האחרונים. המוקדן המשטרתי רשם את מספר הרכב בפנקסו ובית המשפט קבע כי ניתן לקבל את הרישום הנ"ל כראיה.

האלמוני לא הגיע למתן עדות

במקרה דנן, ארבעת הנהגים המעורבים בתאונה, מלבד הנאשמת, העידו כי הם לא ראו במו עיניהם את מספרו של הג'יפ. עם זאת, האלמוני אשר נטען כי ראה את מספר הג'יפ מסר את הפרטים לנהגים המעורבים ואלה מסרו את הפרטים לשוטר שהגיע למקום כחצי שעה לאחר מכן. השוטר רשם את המספר פעמיים – בדו"ח הפעולה ובסקיצה שערך. כפי שצוין לעיל, העד האלמוני לא הובא למתן עדות בבית המשפט.

ב"כ הנאשמת טען כי לא רק שלא מדובר בעדות מכלי ראשון, אלא שעסקינן בעדות מכלי שלישי. דהיינו, האלמוני (כלי ראשון) מסר את המספר לנהגים המעורבים (כלי שני), ואלה מסרו את המספר לשוטר (כלי שלישי). בית המשפט קבע כי לא כך היו פני הדברים. צוין כי השוטר שמע אודות נסיבות התאונה מהנהגים המעורבים, אך המספר של הג'יפ ניתן לאחרון ממי שראה אותו במו עיניו. כמו כן, בית המשפט מצא גם חיזוק למספר הנ"ל בעדותו של נהג השברולט שזכר חלק מן המספר במעורפל.

לסיכום, בית המשפט קבע כי העדויות של הנהגים, לרבות העובדה שהמספר ניתן בסמוך למועד התאונה, הפכו את הרישום אצל השוטר לראיה קבילה. השופטת קבעה אפוא כי הוכח שהג'יפ אשר נצפה על ידי המעורבים ואשר גרם לכאורה לתאונה היה רכבה של הנאשמת. הנאשמת הורשעה בסופו של היום בנהיגה בחוסר זהירות.