בית המשפט דחה הסדר טיעון מקל - פגיעה ברוכב אופניים

דרגו את המאמר

חריגה מהסדר טיעון בגין פגיעה קשה ברוכבת אופניים

בית המשפט לתעבורה בחיפה דחה הסדר טיעון אשר הונח לאישורו, במסגרת כתב אישום שהוגש כנגד נהגת אשר פגעה ברוכבת אופניים ופצעה אותה באורח קשה. בהכרעת הדין ציין השופט כי למרות שעל פי רוב ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון, מדובר במקרה בו הסדר הטיעון לקה ב"אי סבירות קיצונית" אשר איננה מאפשרת קבלתו.

בשנים האחרונות אנו נחשפים פעם אחר פעם לפגיעות קשות מהן סובלים רוכבי אופניים. תאונות דרכים בהם מעורבים רוכבי אופניים גורמות לא אחת לנזקים גופניים משמעותיים ובמקרים קשים אף למוות. אי לכך, בתי המשפט נוטים להחמיר עם נהגים הפוגעים ברוכבי אופניים. חשוב לציין כי השפעה רבה יש במקרים כגון דא להתנהגותו של הנהג הפוגע לאחר התאונה, בעיקר מיד עם התרחשותה.

במקרה זה, הנאשמת הורשעה על פי הודאתה - במסגרת הסדר טיעון - בעבירות של התנהגות אשר גרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, אי שמירת מרחק, ונהיגה רשלנית. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת נסעה בקריית ביאליק ברכבה הפרטי בשעת בוקר מוקדמת ביוני 2009. במהלך נסיעתה, לא הבחינה הנאשמת ברוכבת האופניים ופגעה בה עם חזית רכבה. כתוצאה מהאירוע נחבלה רוכבת האופניים בגופה חבלות של ממש. היא סבלה משורה של שברים בצלעות וביתר חלקי גופה ונזקקה לטיפול רפואי ממושך.

תסקיר שירות המבחן אשר נערך ביחס לנאשמת העלה כי מדובר באישה נשואה בת 33, אם לשני ילדים, אשר אישרה את המיוחס לה באופן חלקי וטענה כי לא הבחינה ברוכבת האופניים עד לפגיעה. לאחר התאונה, הגישה הנאשמת עזרה לנפגעת, ואף יצרה קשר עם משפחתה על מנת לדרוש בשלומה.

שירות המבחן התרשם, על פי התסקיר, כי מדובר באישה נורמטיבית אשר לוקחת אחריות על הפגיעה ומגלה יכולת הזדהות רגשית עם הנפגעת. עם זאת, שירות המבחן ציין כי הנאשמת מקפידה לייחס את האחריות לתאונה לגורמים חיצוניים כגון חוסר מזל ורשלנות הנפגעת.

הסדר הטיעון לוקה באי סבירות קיצונית

בית המשפט קבע כי לאור העבירות החמורות אותן עברה הנאשמת, לרבות נהיגתה הרשלנית אשר הותירה את הנפגעת כ"שבר כלי", הסדר הטיעון שהושג מקל עימה באופן קיצוני. הסנגור ניסה למצוא מזור למרשתו במסגרת דברי "מחילה" אשר השמיעה הנפגעת בבית המשפט.
 

להלן דבריה של הנפגעת בבית המשפט:
"כל מה שעברתי וכל מה שאני עוברת ועדיין אני עוברת את זה, אין לזה מילה שאני יכולה לסלוח, אין מילה של סליחה, זה טמון בי, אני עוברת את זה, אני לא שומרת לה טינה בכל מקרה, אנחנו רק בני אדם. אני לא חושבת שהחמרה בענישה של הנאשמת זה יעזור או ישנה את המצב, היא גם בן אדם. היא הגיעה לבית החולים ושלחה לי זר פרחים והם מאוד דאגו לי והיא התייחסה יפה מאוד אליי לאחר התאונה. לא הייתי רוצה שימוצה הדין עם הנאשמת, אבל שביהמ"ש יחליט. היום מצבי לא משהו, יש לי בעיות ספציפיות שאני לא יכולה להתגבר עליהן, יש לי בעיה בשמיעה, בצד שנפגעתי מהתאונה אני לא שומעת, יש לי סדק ברגל השמאלית ובחילופי מזג אוויר הכאבים איומים, אני גוררת את הרגל, יש לי כאבי גב ואני פגועה, אבל טוב שזה יצא ככה".

בית המשפט ציין, בנוגע למחילה אליה הפנה הסנגור המלומד, כי לא נמצא בדברים אלה סליחה ומחילה מעבר לאמפטיה כלפי זו העומדת בפני גזירת דינה. זאת ועוד, הוסיף השופט, גם אם ניתן היה למצוא בדברים אלה מחילה, הרי שהדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהתחשבות מסוימת בגזירת הדין, ולא באופן כה מקל כפי שנקבע בהסדר הטיעון. לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשמת מאסר בפועל למשך 60 יום ופסילת רישיון נהיגה לשנתיים וחצי.