שאלות ותשובות - תעבורה
| דרגו את המאמר |
|
שאלות ותשובות - דיני תעבורה
שאלה: נעצרתי ע"י שוטר בשטח עירוני במהירות 81 קמ"ש. בבדיקה מאוחר יותר ראיתי שביציאה מאיילון התמרור בצד ימין המורה על כניסה לשטח עירוני מוסתר במלואו. כמובן שצילמתי את ההתמרור. שאלותי הן: האם העובדה שיש תמרור זהה בצד שמאל (לפי החוק חייבים להיות שני תמרורים משני צידי הכביש) יכולה להוות כעילה נגדי בבית המשפט? מה סיכויי במשפט?
תשובה: לפי הנתונים שמסרת, שופט התעבורה עשוי לזכותך. באשר, תמרור מוסתר דינו כתמרור שאינו קיים. התקנות מחייבות את הצבתם של שני תמרורים ב- 24 (כניסה לדרך עירונית) משני צידי הכביש ולכן במצב הנתונים שציינת לעיל וע"פ פסק הדין שניתן בסוגיה בביהמ"ש העליון, ע"י הנשיא בדימוס מאיר שמגר, הדרך אינה דרך עירונית כיוון שע"פ החוק התנאי להפיכת הדרך לעירונית הנו הצבתם של שני תמרורים ב- 24 משני צידי הכביש. יודגש כי אפילו אם היית מתוודה בפני השוטר שאתה כן יודע שהדרך הנה עירונית, לא היה בכך כדי להפליל אותך; וזאת כיוון לידיעה שלך או לחוסר הידיעה שלך אין רלוונטיות מבחינת החוק.
שאלה: נהגתי את רכבי לכיוון באר שבע ובהגיעי כ- 10 ק"מ לפני הכניסה הצפונית לעיר נעצרתי ע"י שוטר בטענה שנסעתי מהר, השוטר יצא לאמצע הכביש ואותת לי לעצור. אינני בטוחה שהוא התכוון אלי כי היו שלוש מכוניות לרוחב הכביש בו זמנית, ומשמאלי עברה אותי מכונית במהירות מטורפת. אני שאלתי את השוטר מדוע הוא לא עצר את אותו הרכב והשוטר השיב לי "איך את חושבת שאני יכול לעצור אותו" ?! ביקשתי להישפט ואני מזומנת למשפט. שאלתי היא, האם ניתן לקבוע שדווקא אני ביצעתי את העבירה מה גם שהשוטר לא היה מצויד במצלמה.
תשובה: כאשר מדובר בשעת לילה, הרכב הנעצר ע"י השוטר חייב להיות בודד. אך לעומת זאת, כאשר המודבר בלכידה בשעת יום, אין הגבלה כזאת. יחד עם זאת בהחלט תתכן טעות בייחוס העבירה דווקא לרכב שלך מתוך קבוצת כלי רכב שנסעו במקביל וזאת גם בהתחשב בכך שמותר ללכוד נהג במרחק של עד 300 מ’.
שאלה: נסעתי בדרך איילון לכיוון הרצליה. בכניסה לעיר עמדו שני שוטרים עם אקדח לייזר, עצרו אותי, ורשמו דוח על מהירות 73 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. בבדיקתי את הנושא עלה כי יש בכביש זה תמרור המורה על מהירות מותרת 60 קמ"ש ולא 50 קמ"ש כמו שנרשם בדוח. האם עובדה זו הנה עילה לביטול הדוח?
תשובה: בהנחה שהטענות העובדתיות שלך הנן נכונות, ואכן בדרכך היה מוצב תמרור ב- 20 המתיר נהיגת רכב במהירות 60 קמ"ש יש סיכוי והצדקה לביטול הדוח. המשטרה אינה אוכפת בכל מקרה כאשר החריגה היא נמוכה מ- 10 קמ"ש מעל המותר, ובנוסף בהנחיות יש להפחית 5 קמ"ש מהמהירות המיוחסת בגין אי דיוק אפשרי של המכשיר. מעבר לכך, אם השוטר התעלם מהתמרור, הדבר פוגע באמינותו וגם סיבה זו מצדיקה ביטול הדוח.
שאלה: לאחרונה נפרצה מכוניתי ונגנבו ממנה רשיונות הרכב. התלוננתי במשטרה, נעשתה בדיקה בהתאם וכמו כן קיבלתי אישור על כך כמקובל. מאוחר יותר קבלתי שני דוחות ובהם מצוין שצולמה מכונית עם מספר רישוי כשלי במהירות 150 קמ"ש במרחב דן ובמרחב השרון, מקומות בהם לא הייתי שנים. אין לי ספק כי מסתובבת בכבישי הארץ מכונית עם מספר רישוי כשלי. הצגתי טענה זאת למשטרה ובכל זאת זומנתי לבית המשפט. מה עלי לעשות ?
תשובה: אכן היו דברים מעולם. במקרים דומים למקרה שלך מצאה התביעה המשטרתית, לאחר שהשתכנעה בכנות הטענה לחזור בה מהאישום. מומלץ לקבל פיתוח הצילום מן המשטרה, לצלם את רכבך ולהוכיח את ההבדלים, אם קיימים, לראיה כי אין המדובר ברכב אשר בבעלותך.
שאלה: לפני מספר חודשים נשפטתי בביהמ"ש לתעבורה בת"א. התובעת הגישה לשופט את גיליון ההרשעות שלי שם הופתעתי לגלות רישום על פיו הורשעתי בשנת 1980 בגרימת תאונת דרכים ורשיוני נפסל. למיטב ידיעתי מעולם לא הוגש נגדי כתב אישום ולא זומנתי לדיון בביהמ"ש בת"א בעבר. באותה תקופה הייתי חייל משוחרר התגוררתי בבאר שבע ולא היה בבעלותי או ברשותי רכב כלשהו. למותר לציין שאחרי שנים כה רבות לא ניתן לאתר בארכיב ביהמ"ש את התיק בו המדובר. מה ניתן לעשות על מנת למנוע הצגת ההרשעה דלעיל בתיק שלי?
תשובה: פשוט וקל. זכותך לכפור באמיתות ההרשעה הקודמת ועל התביעה להוכיחה. אם התביעה תיכשל באיתור התיק (התיק בוער) לא ניתן יהיה להגיש את ההרשעה לתיק ביהמ"ש. בנוסף ההרשעה התיישנה אלא אם המשכת בצעת עבירות באופן שגרם להפסקת מירוץ ההתיישנות.
קיבלתי זימון למשפט והואשמתי בפגיעה בהולך רגל שכתוצאה ממנה נגרם לו שבר. הופעתי בביהמ"ש לתעבורה בישיבת ההקראה ואמרתי לשופט שאני לא אשם כי בכלל לא ראיתי את הולך הרגל לפני התאונה ואני לא יודע מאיפה הוא קפץ לי. השופט אמר לי כי אם זו הטענה שלי, עדיף שאתייעץ עם עו"ד ובכל מקרה עדיף שעו"ד ייצג אותי במשפט. אני לא מבין מדוע אני צריך עו"ד אם אני זכאי?
תשובה: אין די בכך שאתה משוכנע בחפותך. התביעה המשטרתית לעומת זאת סבורה כי אתה אחראי לגרימת התאונה ולכן קיים חשש ממשי שביהמ"ש יעדיף את עמדת התביעה וירשיע אותך. העובדה שלא הבחנת בהולך הרגל תשמש לחובתך. אי ההבחנה הינה ראיה לכאורה לרשלנותך. במשפט עצמו יש להוכיח כי לא ניתן היה להבחין בהולך הרגל מבעוד מועד. עדיף כי תיוצג במשפט ע"י סניגור שאומנתו בכך. הסניגור, כמו התובע, מדבר אל השופט במינוחים משפטיים ומקצועיים ואם אומנם אתה אכן משוכנע בחפותך, עדיף שתיוצג כדבעי. ייצוג מקצועי עשוי להגדיל את סיכוייך לצאת זכאי בדין. אל לך להמר. אם תפסיד את המשפט כאשר אינך מיוצג, הסיכויים לזיכוי בערעור, גם כאשר הסניגור יטען בשמך, הינם קלושים כיון שבדר"כ השופט שירשיע אותך יעשה זאת לאחר שיקבע שהוא מאמין לעדי התביעה ועל אמון בעדים, לא ניתן כמעט לערער.
תשובה: לפי הנתונים שמסרת, שופט התעבורה עשוי לזכותך. באשר, תמרור מוסתר דינו כתמרור שאינו קיים. התקנות מחייבות את הצבתם של שני תמרורים ב- 24 (כניסה לדרך עירונית) משני צידי הכביש ולכן במצב הנתונים שציינת לעיל וע"פ פסק הדין שניתן בסוגיה בביהמ"ש העליון, ע"י הנשיא בדימוס מאיר שמגר, הדרך אינה דרך עירונית כיוון שע"פ החוק התנאי להפיכת הדרך לעירונית הנו הצבתם של שני תמרורים ב- 24 משני צידי הכביש. יודגש כי אפילו אם היית מתוודה בפני השוטר שאתה כן יודע שהדרך הנה עירונית, לא היה בכך כדי להפליל אותך; וזאת כיוון לידיעה שלך או לחוסר הידיעה שלך אין רלוונטיות מבחינת החוק.
שאלה: נהגתי את רכבי לכיוון באר שבע ובהגיעי כ- 10 ק"מ לפני הכניסה הצפונית לעיר נעצרתי ע"י שוטר בטענה שנסעתי מהר, השוטר יצא לאמצע הכביש ואותת לי לעצור. אינני בטוחה שהוא התכוון אלי כי היו שלוש מכוניות לרוחב הכביש בו זמנית, ומשמאלי עברה אותי מכונית במהירות מטורפת. אני שאלתי את השוטר מדוע הוא לא עצר את אותו הרכב והשוטר השיב לי "איך את חושבת שאני יכול לעצור אותו" ?! ביקשתי להישפט ואני מזומנת למשפט. שאלתי היא, האם ניתן לקבוע שדווקא אני ביצעתי את העבירה מה גם שהשוטר לא היה מצויד במצלמה.
תשובה: כאשר מדובר בשעת לילה, הרכב הנעצר ע"י השוטר חייב להיות בודד. אך לעומת זאת, כאשר המודבר בלכידה בשעת יום, אין הגבלה כזאת. יחד עם זאת בהחלט תתכן טעות בייחוס העבירה דווקא לרכב שלך מתוך קבוצת כלי רכב שנסעו במקביל וזאת גם בהתחשב בכך שמותר ללכוד נהג במרחק של עד 300 מ’.
שאלה: נסעתי בדרך איילון לכיוון הרצליה. בכניסה לעיר עמדו שני שוטרים עם אקדח לייזר, עצרו אותי, ורשמו דוח על מהירות 73 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. בבדיקתי את הנושא עלה כי יש בכביש זה תמרור המורה על מהירות מותרת 60 קמ"ש ולא 50 קמ"ש כמו שנרשם בדוח. האם עובדה זו הנה עילה לביטול הדוח?
תשובה: בהנחה שהטענות העובדתיות שלך הנן נכונות, ואכן בדרכך היה מוצב תמרור ב- 20 המתיר נהיגת רכב במהירות 60 קמ"ש יש סיכוי והצדקה לביטול הדוח. המשטרה אינה אוכפת בכל מקרה כאשר החריגה היא נמוכה מ- 10 קמ"ש מעל המותר, ובנוסף בהנחיות יש להפחית 5 קמ"ש מהמהירות המיוחסת בגין אי דיוק אפשרי של המכשיר. מעבר לכך, אם השוטר התעלם מהתמרור, הדבר פוגע באמינותו וגם סיבה זו מצדיקה ביטול הדוח.
שאלה: לאחרונה נפרצה מכוניתי ונגנבו ממנה רשיונות הרכב. התלוננתי במשטרה, נעשתה בדיקה בהתאם וכמו כן קיבלתי אישור על כך כמקובל. מאוחר יותר קבלתי שני דוחות ובהם מצוין שצולמה מכונית עם מספר רישוי כשלי במהירות 150 קמ"ש במרחב דן ובמרחב השרון, מקומות בהם לא הייתי שנים. אין לי ספק כי מסתובבת בכבישי הארץ מכונית עם מספר רישוי כשלי. הצגתי טענה זאת למשטרה ובכל זאת זומנתי לבית המשפט. מה עלי לעשות ?
תשובה: אכן היו דברים מעולם. במקרים דומים למקרה שלך מצאה התביעה המשטרתית, לאחר שהשתכנעה בכנות הטענה לחזור בה מהאישום. מומלץ לקבל פיתוח הצילום מן המשטרה, לצלם את רכבך ולהוכיח את ההבדלים, אם קיימים, לראיה כי אין המדובר ברכב אשר בבעלותך.
שאלה: לפני מספר חודשים נשפטתי בביהמ"ש לתעבורה בת"א. התובעת הגישה לשופט את גיליון ההרשעות שלי שם הופתעתי לגלות רישום על פיו הורשעתי בשנת 1980 בגרימת תאונת דרכים ורשיוני נפסל. למיטב ידיעתי מעולם לא הוגש נגדי כתב אישום ולא זומנתי לדיון בביהמ"ש בת"א בעבר. באותה תקופה הייתי חייל משוחרר התגוררתי בבאר שבע ולא היה בבעלותי או ברשותי רכב כלשהו. למותר לציין שאחרי שנים כה רבות לא ניתן לאתר בארכיב ביהמ"ש את התיק בו המדובר. מה ניתן לעשות על מנת למנוע הצגת ההרשעה דלעיל בתיק שלי?
תשובה: פשוט וקל. זכותך לכפור באמיתות ההרשעה הקודמת ועל התביעה להוכיחה. אם התביעה תיכשל באיתור התיק (התיק בוער) לא ניתן יהיה להגיש את ההרשעה לתיק ביהמ"ש. בנוסף ההרשעה התיישנה אלא אם המשכת בצעת עבירות באופן שגרם להפסקת מירוץ ההתיישנות.
קיבלתי זימון למשפט והואשמתי בפגיעה בהולך רגל שכתוצאה ממנה נגרם לו שבר. הופעתי בביהמ"ש לתעבורה בישיבת ההקראה ואמרתי לשופט שאני לא אשם כי בכלל לא ראיתי את הולך הרגל לפני התאונה ואני לא יודע מאיפה הוא קפץ לי. השופט אמר לי כי אם זו הטענה שלי, עדיף שאתייעץ עם עו"ד ובכל מקרה עדיף שעו"ד ייצג אותי במשפט. אני לא מבין מדוע אני צריך עו"ד אם אני זכאי?
תשובה: אין די בכך שאתה משוכנע בחפותך. התביעה המשטרתית לעומת זאת סבורה כי אתה אחראי לגרימת התאונה ולכן קיים חשש ממשי שביהמ"ש יעדיף את עמדת התביעה וירשיע אותך. העובדה שלא הבחנת בהולך הרגל תשמש לחובתך. אי ההבחנה הינה ראיה לכאורה לרשלנותך. במשפט עצמו יש להוכיח כי לא ניתן היה להבחין בהולך הרגל מבעוד מועד. עדיף כי תיוצג במשפט ע"י סניגור שאומנתו בכך. הסניגור, כמו התובע, מדבר אל השופט במינוחים משפטיים ומקצועיים ואם אומנם אתה אכן משוכנע בחפותך, עדיף שתיוצג כדבעי. ייצוג מקצועי עשוי להגדיל את סיכוייך לצאת זכאי בדין. אל לך להמר. אם תפסיד את המשפט כאשר אינך מיוצג, הסיכויים לזיכוי בערעור, גם כאשר הסניגור יטען בשמך, הינם קלושים כיון שבדר"כ השופט שירשיע אותך יעשה זאת לאחר שיקבע שהוא מאמין לעדי התביעה ועל אמון בעדים, לא ניתן כמעט לערער.
