מהו עונשה של נהגת שפגעה בהולך רגל שחצה במעבר החצייה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הנאשמת נהגה ברשלנות בכך שלא אפשרה להולך הרגל לחצות את מעבר החצייה בבטחה ופגעה בו. הנאשמת הודתה במיוחס לה בכתב האישום והורשעה על פי הודאתה. בית משפט השלום לתעבורה באשדוד נדרש לקבוע את עונשה.

בחודש יולי 2013, בשעת צהריים, נהגה הנאשמת ברכבה ופגעה בהולך רגל קשיש כבן 83, אשר חצה את הכביש במעבר החצייה. כתוצאה מכך נגרמו להולך הרגל חבלות בראשו ובפניו, לרבות חתכים ודימומים פנימיים בפנים, שבר מרוסק ברצפת ארובת עין ושברים בלסת. הוא היה מאושפז בעקבות תאונת הדרכים במשך ששה ימים.

הנאשמת הודתה באשמה בהזדמנות ראשונה ונטלה אחריות על מעשיה. על פי בקשת עורך דינה הופנתה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינה ובית המשפט הורה על פסילת רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים נגדה.

הנאשמת זקוקה לרישיון הנהיגה לצורך הסעת נכדיה

קצין המבחן התרשם כי הנאשמת מנהלת אורח חיים נורמטיבי. היא השתלבה באופן תקין בכל המסגרות השונות בחייה, בתחום ההשכלה, העבודה והקמת משפחה. לאחר פרישתה מגמלאות היא מסייעת בטיפול בנכדיה. הנאשמת טענה כי התאונה אירעה עקב טעות אנוש ושיקול דעת מוטעה והביעה דאגה לנפגע.

קצין המבחן התרשם כי התאונה וההליך המשפטי היוו גורם משמעותי ומרתיע ביותר, לפיכך המליץ להטיל עליה עונש חינוכי ומוחשי של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, ואף המליץ להפחית מתקופת פסילת הרישיון בשל הצורך שלה ברישיון לשם הסעת נכדיה.

המאשימה ציינה כי מדובר באירוע חמור אשר תוצאותיו קשות. ובעקבות התאונה הולך הרגל סובל מכאבים ומטופל סיעודית. המאשימה טענה כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס האישי של הנאשמת, לכן עתרה להטיל עליה מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי כספי להולך הרגל.

תאונת הדרכים לא גרמה נזק רב להולך הרגל

הסנגור טען כי לנאשמת ותק של 25 שנות נהיגה ולחובתה הרשעה אחת בלבד אשר התיישנה זה מכבר. עוד ציין כי מצבו הרפואי של הולך רגל אינו ידוע, וטיעוני המאשימה בדבר מצבו העדכני הם בגדר שמועה, ואף טען כי הנאשמת ראתה אותו מתהלך במרכז השכונתי ללא סיוע ומתנהג כאחד האדם ולכאורה לא ניכרו עליו הפגיעות אשר נגרמו לו בתאונה.

הסנגור ביקש שבית המשפט יימנע מלהטיל על הנאשמת רכיב נוסף של פסילה עקב נסיבותיה האישיות ויסתפק בענישה בדמות שירות לתועלת הציבור לפי המלצת שירות המבחן. ואף ציין כי הנאשמת מוכנה לבצע שעות שירות לתועלת הציבור נוספות, אם יהיה בכך כדי שלא תוטל עליה פסילה נוספת.

הולך הרגל לא התייצב בפני בית המשפט, לכן השופט לא יכול היה להתרשם ממצבו הרפואי נכון למועד גזירת הדין ומהשלכות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה לאורך זמן, והשתכנע על פי טענות הצדדים כי מדובר ברשלנות ברף הבינוני.

בית המשפט התחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשמת קנס בסך 1000 שקלים, או ארבעה ימי מאסר תמורתו. פסילה בפועל לתקופה של ששה חודשים כאשר מתקופת הפסילה תנוכה הפסילה המנהלית שריצתה עד לתום ההליכים, פסילה על תנאי למשך שלוש שנים לתקופה של שלושה חודשים, וצו לביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות.

ת"ד 8580-01-14