דריסה למוות של הולכי רגל - הרשעה בהריגה ומאסר בפועל

דרגו את המאמר

18 חודשי מאסר בפועל בגין הריגת הולכי רגל במעבר חצייה

הולכי רגל נפגעים לא אחת מרכבים חולפים. הדברים חמורים ביותר כאשר הולכי הרגל נפגעים בעת חציית מעבר חצייה אשר סומן במיוחד עבורם. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נהג אשר דרס למוות זוג קשישים במעבר חצייה, וקבע כי העונש אשר נגזר עליו בבית המשפט המחוזי – 18 חודשי מאסר – הינו עונש ראוי בהתאם להרשעה ולחומרת נסיבותיה. כמו כן, לא הומרה הרשעתו של המערער והעבירה אשר בגינה נגזר דינו נותרה בעינה – הריגה.

 
על פי כתב האישום, בעת התאונה החלו הולכי הרגל לחצות את מעבר החצייה מימין לשמאל מבחינת כיוון נסיעתו של המערער. שני כלי רכב אשר נסעו בנתיב הימני הבחינו בהולכי הרגל ועצרו את רכבם על מנת לאפשר להם לחצות בבטחה. רכבו של המערער הגיח מאחור, לא עצר למרות כלי הרכב בנתיב הימני, ופגע בעוצמה בבני הזוג החוצים. כתוצאה מהתאונה עפו הולכי הרגל למרחקים ונהרגו במקום.

האם התאונה הייתה בלתי נמנעת?

המערער הודה כי פגע בהולכי הרגל, אך טען כי התאונה הייתה "בלתי נמנעת". לטענתו, הוא לא נסע במהירות של למעלה מ-50 קמ"ש, והולכי הרגל הפתיעו אותו כאשר חצו את מעבר החצייה משמאל לימין. שתי טענותיו של המערער נדחו על ידי בית המשפט. ראשית, נקבע כי מהירותו של המערער לא הייתה פחותה מ-76 קמ"ש. קביעה זו התבססה על ממצאי בדיקה של בוחן משטרתי, לפי סימני הבלימה בזירה.

לגבי הטענה כי הולכי הרגל חצו משמאל לימין, גם כאן שורה של ראיות סתרה את טענות המערער. ראשית, עדי ראייה העידו כי ראו את המנוחים חוצים את הכביש מימין לשמאל. בנם של המנוחים העיד כי הוא פגש את הוריו חצי שעה לפני האירוע בקופת חולים בצידו הימני של הרחוב. כמו כן, מצלמות הרמזורים הציגו אף הן תמונה דומה. המערער הציג מספר עדי הגנה מטעמו, אך אלו נתפסו על ידי בית המשפט כעדי שקר. "נראה כי גרסתם של העדים נתפרה תלאי על תלאי על מנת לתמוך בגרסת המערער", נכתב בפסק הדין.

לא האט לפני מעבר חצייה - הריגה?

בית המשפט המחוזי קבע כי יש להרשיע את המערער בהריגה. בית המשפט העליון הסכים עם קביעה זו. בפסק הדין בעליון נכתב כי המערער נסע במהירות גבוהה באופן משמעותי מהמותר, התקרב למעבר חצייה ללא האטת רכבו, והמשיך בנסיעה מהירה חרף עצירת הרכב בנתיב לימינו.

מדובר אפוא ברשלנות רבה. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קובעות באופן מפורש כי יש להאט לקראת מעבר חצייה וזאת משום שהולכי רגל ייתכן ויחצו את המעבר. קל וחומר הדברים נאמרים כאשר חלקו הימני של מעבר החצייה מוסתר על ידי רכב נוסף. אי לכך, נקבע כי התקיים היסוד הנפשי במערער אשר דרוש להרשיעו בהריגה – דהיינו, מודעות לטיב נהיגתו המסוכנת ומודעות לאפשרות כי לנהיגה זו תהינה תוצאות קטלניות. כמו כן, בית המשפט ציין גם את קלות הדעת ונטילת סיכון בלתי סביר.