בעלה של הנהגת הורשע כמסייע לביצוע עבירה של הפקרה אחרי פגיעה

דרגו את המאמר

הנהגת גרמה לתאונת דרכים עם נפגע כאשר פגעה בהולך רגל שחצה את הכביש והואשמה בהפקרה אחרי פגיעה. בעלה של הנהגת שישב באותה עת במושב האחורי של הרכב, עודד אותה להמשיך בנסיעה, ולא דרש ממנה לעצור את הרכב ולהגיש עזרה להולך הרגל שנפגע. על כן נאשם בעבירה של סיוע להפקרה אחרי פגיעה. בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה נדרש להכריע את עונשו של הבעל.

הנהגת הודתה באשמה וציינה כי העבירה בוצעה עקב תגובה רגשית ונפשית, על רקע ההשפעה הטראומתית של חוויית תאונת הדרכים, והביעה על כך חרטה וצער רב.

בית המשפט התחשב בהודאתה ובלקיחת האחריות על כן גזר עליה עונש ברף התחתון של מתחם הענישה, הכולל ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה למשך חמש שנים, תשלום פיצוי בסך 10,000 שקלים להולך הרגל, וגם מאסר על תנאי ופסילה מותנית.

הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר שלילת הרישיון ופיצוי להולך רגל

הצדדים הגיעו להסדר טיעון בנוגע לעונשו של בעלה של הנהגת, שהורשע כמסייע לביצוע עבירת ההפקרה, לפיו ירצה שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, אולם לא היתה הסכמה בנוגע לשלילת הרישיון ופיצוי כספי לנפגע העבירה.

המאשימה סברה כי יש להשית על הנאשם פסילה שלא תפחת מ- 12 חודשים, ומצאה כי יש מקום לגזור פיצויים כחלק מנטילת אחריות על ביצוע העבירה.

מנגד סבר הסנגור כי אחריותו של הנאשם גבולית ואין מקום לנוכח נסיבותיו האישיות להשית עליו בנוסף לעבודות שירות גם פסילת רישיון הנהיגה, בשל פגיעה בפרנסת המשפחה, וציין כי הפיצוי לנפגע העבירה שהוטל על אשתו משולם גם מכיסו של הנאשם.

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 2001, לחובתו 33 הרשעות קודמות בגין עבירות תנועה, לרבות נהיגה במהירות מופרזת העולה על המותר, שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית ועבירות נוספות.

עוד עלה כי שליטתו העצמית בעת תאונת הדרכים היתה גבוהה משל רעייתו שנהגה ברכב, והוא לא חווה תגובה רגשית בעוצמה רבה כפי שהיא חוותה. על כן לא נמנע ממנו לבקש ממנה לעצור בצד ולסייע לפצוע.

יש לנקוט בעונש משמעותי על מנת להרתיע מפני ביצוע עבירה של הפקרה אחרי פגיעה

בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה של הפקרה אחרי פגיעה וגינה את נורמת ההתנהגות הפסולה המגולמת בעבירה זו, והצורך בענישה אשר שתשמש ככלי להרתעת הפרט והציבור.

כמו כן התרשם כי לכל אחד מהנאשמים אחריות נפרדת, והנאשם הורשע כנוסע ולא כנהג, עם זאת עקב עברו התעבורתי המכביד, קבע כי יש מקום לפסול את רישיון נהיגתו בצירוף עבודות שירות וענישה מותנית, ואף סבר כי עקב מעשיו החמורים יש להטיל עליו בנוסף תשלום פיצויים להולך הרגל.

בנסיבות אלה גזר בית המשפט על הנאשם מאסר לתקופה של שלושה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה בת חמישה חודשים, פיצוי להולך הרגל בסך של 8,000 שקלים, וכן מאסר על תנאי ופסילה מותנית.

ת"ד 5778-12-11