תקר בגלל גרם לתאונה קטלנית - זיכוי מעבירה של גרימת מוות ברשלנות

דרגו את המאמר

זיכוי מגרימת מוות ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת

ת"ד 8604-05-10

בית המשפט זיכה אדם מעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת, וזאת משום שלא עלה בידי המדינה להוכיח את המהירות המופרזת, ומשום שהנהג הציג בורג שנתקע בגלגל הימני בזמן התאונה (אשר בגללו הוא איבד שליטה על המכונית).

הנאשם במקרה דנן היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית אשר אירעה בפברואר 2009 בכביש המוביל מענתות ליריחו. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, הנהג איבד שליטה על הרכב וכתוצאה מכך סטתה המכונית שמאלה ופגעה באישה שכרעה בצד הדרך. האישה נפצעה באורח קשה ונפטרה מפצעיה. בעקבות האירוע הוגש כנגד הנאשם כתב אישום ובו יוחסו לו עבירות של נהיגה במהירות מופרזת וגרימת מוות ברשלנות. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, קבע כי יש לזכות את הנאשם.

[%Psakdin%]

בעוד המדינה טענה כי העילה לתאונה הייתה נהיגה במהירות מופרזת בעקומה מסוכנת, הנאשם טען כי הסיבה לתאונה הייתה פנצ'ר פתאומי בגלגל אשר גרם לסטיית ההגה ולאובדן שליטה. המדינה ביקשה מבית המשפט להגיע למסקנה חד משמעית, ומעל לכל ספק סביר, כי הגורם לתאונה היה – על סמך הממצאים שהוצגו – המהירות המופרזת של הנאשם. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו.

בהכרעת הדין נקבע כי לא הוכחה מהירות נסיעתו של הנאשם ויש להתייחס בעניין זה לכך שהאחרון טען כי מהירותו לא עלתה על 50 קמ"ש. יתרה מכך, המומחה מטעם המדינה בעצמו ציין את הבורג אשר היה נעוץ בצמיג מכוניתו של הנאשם כ"גורם משמעותי שהביא להיגוי מסוכן מאד בעקומה המדוברת". לא זו אף זו, המומחה מטעם המדינה אף הודה כי מהירות מופרזת בעקומה נשוא כתב האישום לא היה בה בהכרח כדי להביא לאובדן שליטה.

הבורג בגלל - הסיבה לתאונה

בית המשפט קבע כי "הבורג בגלגל היה גורם בלעדיו לא הייתה מתרחשת התאונה". נדחו אפוא טענות המדינה לכך שהסיבה לתאונה הייתה מהירות מופרזת וצוין כי "הגרסה לקיומה של המהירות לא הייתה נקייה מספקות". בית המשפט ציין כי גם אם המדינה הייתה מוכיחה שהנאשם במקרה דנן נהג מעל ל-60 קמ"ש, ואף במהירות של 80 קמ"ש (כפי שנטען), הרי שלא ניתן להוכיח רשלנות רק באמצעות הוכחת הפרת חובה חקוקה.

הלכה פסוקה היא כי "נהיגה במהירות מופרזת אינה משמשת לכשעצמה עילה להרשעה בגרימת מוות ברשלנות. במקרים כגון דא יש לקבוע את המהירות המרבית אשר עשויה לשמש קנה מידה לנהיגתו של נהג סביר". השופט בך התייחס לכך בפסיקתו בע"א 335/80 בריגה נ' מוסטפא. במקרה זה, נקבע כי ייתכנו בהחלט מקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי נאשם לא היה אחראי ברשלנות לנזק שנגרם למרות שהאחרון הפר חובה חקוקה. לדוגמא, לעיתים אדם אשר הפר חובה חקוקה לא יואשם ברשלנות וזאת משום שיעלה בידו להוכיח כי הוא לא היה יכול לצפות שהמחדל או המעשה היה עלול לגרום לנזק.