הרשעה בגרימת מוות ברשלנות למרות אי נהיגה ברכב במועד התאונה

דרגו את המאמר

גרימת מוות ברשלנות למרות אי נהיגה ברכב בעת התאונה

ת"פ 5454-06

שימוש לא בטיחותי ובלתי זהיר ברכבי שטח כגון טרקטורונים ואופנועים עלול להיגמר בפציעה ואף במוות (במקרים חמורים). דוגמא לכך ניתן לראות בתאונה הטראגית אשר אירעה בסמוך למושב פארן ביולי 2005. מדובר בתאונת טרקטורון אשר כתוצאה ממנה נגרמו לצעירה, ליאור זילברמינץ' ז"ל, נזקי גוף קשים שהביאו בסופו של היום לפטירתה.

כנגד נהגת הטרקטורון הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. כתב אישום בעבירה זו הוגשה גם כנגד בעל הטרקטורון. בית המשפט בבאר שבע קבע כי יש להרשיע את בעל הטרקטורון בעבירה זו, וזאת למרות שהאחרון לא נהג ברכב בעת התאונה.

על פי עובדות כתב האישום, אשר הוגש כנגד בעל הטרקטורון, ב-13:00 הצהריים הגיעו חבורת צעירים וביניהם המנוחה למושב פארן בו הוא מתגורר. החבורה ביקשה לערוך טיול טרקטורונים והנאשם נתן לצעירים הסבר קצר על נהיגה בכלים אלו והעמיד לרשותם שני רכבים. בזמן שהנאשם הוביל את הקבוצה בדרכי השטח, התהפך אחד הטרקטורונים. כתוצאה מההתהפכות נגרמו נזקי גוף קשים למנוחה ולנהגת. השתיים הובהלו לבית החולים יוספטל באילת והמנוחה נפטרה מפצעיה כעבור חמישה ימים.

יצוין כי היות והטרקטורון לא היה מבוטח, ולא היה לו רישיון רכב, הנאשם ביקש מהצעירים להכחיש את הנסיעה בכלי ולטעון בפני הרופאים בבית החולים כי מקורה של הפציעה הינה בגין תאונת אופניים. עוד יודגש כי הנהגת אשר נהגה בטרקטורון לא הייתה בעלת רישיון לנהוג בכלי, הרכב לא היה מבוטח, הנוסעים עליו לא חבשו אמצעי מגן וקסדות, וכן קיים איסור להרכיב נוסע מלבד הנהג על טרקטורונים בגודל זה. הנאשם הודה במרבית עובדות כתב האישום אך חלק על כך שניתן להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות.

גרימת מוות ברשלנות, מהי?

בית המשפט השלום בבאר שבע סבר אחרת. בהכרעת הדין נקבע כי ניתן להרשיע את הנאשם אשר היה בעל הטרקטורון במועד התאונה. הסעיף הרלבנטי בחוק לעבירה בה הורשע הנאשם הינו סעיף 304 לחוק העונשין. על פי סעיף זה, מי שגורם למותו של אדם ברשלנות דינו מאסר שלוש שנים.

[%Psakdin%]

עבירת גרימת מוות ברשלנות הינה "עבירה תוצאתית" אשר מקפלת בתוכה יסודות מהסוג של רשלנות. בדומה לעבירות תוצאתיות אחרות, הרשעתו של אדם בגרימת מוות ברשלנות דורשת הוכחה של שלושה מרכיבים – יסוד עובדתי, יסוד נפשי וקשר סיבתי בין היסודות הנ"ל לבין התוצאה (דהיינו, הנזק).

בית המשפט עמד על כל אחד ממחדליו של הנאשם ועל הקשר הסיבתי שלהם מבחינה עובדתית לתאונה. לדוגמא, נסיעה של שתי נוסעים על טרקטורון בו הנסיעה מותרת לאדם אחד בלבד, נסיעה של נהגת בלתי מנוסה ונעדרת רישיון, נסיעה ללא אמצעי מיגון, אי ביטוח הרכב, היות הרכב בלתי תקין וכדומה. בהכרעת הדין נכתב כי כל אחד מן המחדלים הללו קשר את הנאשם לתאונה מבחינה עובדתית, וכולם ביחד אף העצימו את התמונה. מבחינת היסוד הנפשי, בית המשפט קבע כי גם יסוד זה התקיים במקרה דנן.

"בעלים של רכב שטח מסוכן כטרקטורון היה צריך ויכול לצפות כי כאשר הוא נותן רכב נטול רישיון, אשר לא נבדק מזה 9 שנים, הוא מסכן הן את הנהג והן את הנוסעים. קל וחומר הדברים אמורים כאשר הרכב ניתן ללא ציוד מגן ותוך הרכבת נוסע מעבר למותר", נכתב בפסק הדין, "הצטרפות המחדלים זה לזה יוצרת תמונה ברורה ביחס להלך הנפש הרשלני שליווה את הנאשם ביום התאונה".