כביש משובש גרם לתאונת דרכים קטלנית - גזר דין

דרגו את המאמר

התחשבות בנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בגין כביש משובש

ת"ד 6533-03-10

סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, אשר כותרתו הינה "גרימת מוות בנהיגה רשלנית", קובע עונשי מינימום ומקסימום בגין הרשעה בעבירה זו. על פי הפקודה, נהג אשר עבר תוך שימוש ברכב עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (גרימת מוות ברשלנות), דינו מאסר בין חצי שנה לשלוש שנים. חשוב לציין כי בית המשפט רשאי לפסוק מאסר נמוך מהמינימום, כאשר הנסיבות נראות לו כמצדיקות זאת.

בית המשפט לתעבורה בעכו גזר עונש "מרוכך" על נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. השופט, אבישי קאופמן, ציין בפסיקתו כי אין עסקינן בנהג פרוע ולמצבו הרעוע של הכביש באזור התאונה היה חלק של ממש באירוע. על הנאשם הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל וזאת חרף בקשתה של המדינה להחמיר את עונשו של האחרון במסגרת המאבק הלאומי והחברתי (המתנהל גם בין כתלי בתי המשפט לתעבורה) כנגד הקטל בדרכים.

מדוברבתאונה אשר ארעה כאשר הנהג סטה מנתיב נסיעתו, התנגש במשאית, וכתוצאה מכך נגדעו חייהם של בני משפחה צעירה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות. המדינה טענה, במסגרת טיעוניה לעונש, כי על הנאשם לרצות מאסר בפועל של שלוש שנים, כדין העבירה בה הורשע, וזאת נוכח הצורך להרתיע נהגים עתידיים ולהילחם ב"נגע תאונות הדרכים". הסנגור טען, לעומת זאת, כי במהלך התאונה היו גם חייו של מרשו נתונים בסכנה ודי בכך כדי לספק את שיקולי ההרתעה מהם ביקשה המדינה להיבנות.

השופט ציין כי אכן ענישה מחמירה בגין עבירות תעבורה, קל וחומר כאשר אדם הורשע בגרימת תאונת דרכים אשר נטלה חיי אדם, הינה אחד מהכלים המאפשרים מאבק עיקש בתאונות הדרכים. עם זאת, השופט תהה כיצד יש להתייחס לעובדה כי התאונה לא נגרמה רק בשל חוסר תשומת לב, ולתנאי הכביש הייתה השפעה מכרעת על התרחשות הדברים.
"הכביש, אשר היה נתון באותה התקופה בשיפוצים, הפך למעשה למלכודת", כתב השופט בגזר הדין, "בית המשפט איננו רק בעל תפקיד טכני לגזור עונשים חמורים בגין תאונות דרכים קטלניות. שומה עליו לבחון את נסיבות המקרה הספציפי המונח לפתחו, ולשקול את כלל השיקולים העומדים על הפרק".

הכביש הרעוע כגורם לתאונה

השופט ציין כי הטלת מלוא האשמה בתאונה על כתפיו של הנאשם, עלולה למעשה להביא להתנערותן של הרשויות לאחריותן לאירוע הטראגי. הוא הוסיף כי מלחמה אמיתית ומשמעותית בתאונות הדרכים חייבת לכלול, מלבד ענישה מחמירה (אף כנגד אנשים נורמטיביים "מן היישוב"), גם התייחסות לשיפור התשתיות וחינוך הציבור. אחריות זו, רובצת לפתחן של הרשויות, ואין לקפלה בתוך עונשו של הנהג דנן.

הצדדים לא היו חלוקים כי הכביש היה אכן מסוכן ביום האירוע. במקום בוצעו עבודות שיפוץ נרחבות אשר כתוצאה מהן היה הכביש צר במיוחד. דברים אלה לא נכתבו בפסק הדין מתוך החלל הריק. לפני בית המשפט הוצגה חוות דעת הנדסית מטעם משטרת ישראל ובה צוין כי הכביש היה צר ביותר וחסר שוליים במועד האירוע. במספרים, מדובר בכביש אשר אפשר נסיעה של כ-16,000 כלי רכב ביום, זאת למרות שהתנועה עליו בפועל יותר מכפולה (33.600 רכבים ביום).

"מצב זה הפך את הכביש למעשה למלכודת וגרם לכך שטעותו של הנאשם גרמה למצב בלתי הפיך בו נהג המשאית לא יכול היה להתחמק מפגיעת רכב הנאשם", נכתב בפסק הדין, "מובן אפוא כי המנוח לא יכול היה לעשות דבר בכדי להציל משפחתו מפגיעת המשאית". לסיכום, השופט גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה ל-15 שנים ועונשים נוספים על תנאי.