זיכוי נאשמת בגרימת תאונת דרכים מחמת הספק בגין ממצאי דו``ח בוחן תנועה

דרגו את המאמר

זיכוי בגין ספק באשמה בגרימת תאונת דרכים

בשל סתירות משמעותיות בין גרסאות נהגים מעורבים בתאונת דרכים, הוחלט בבית המשפט לזכות נהגת חדשה מעבירות תעבורה חמורות אשר גרמו, לשיטת המדינה, לתאונה עם נפגעים.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר ייחס לה עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה ביציאה מחניה, וגרימת תאונת דרכים. על פי כתב האישום, נטען כי הנאשמת נהגה ברכב ללא זהירות וללא תשומת לב מספקת לדרך ולעוברי הדרך בעודה יוצאת מחנייה מבלי לתת זכות קדימה לרכב משא.

הנאשמת כפרה במיוחס לה ולטענתה היא המתינה מספר דקות ביציאה מהחניה ורק כאשר הדרך הייתה פנויה, יצאה לדרכה. לדבריה, התאונה התרחשה רק לאחר שסיימה היא את היציאה מהחנייה והתיישרה לכיוון הנסיעה. אי לכך, הגורם לתאונה הינה נהיגה בלתי זהירה של נהג המשאית.

למעשה, בתיק הוצגו שתי גרסאות סותרות, האחת של הנהג המעורב והנוסע במשאית, והשנייה של הנהגת ובעלה. הממצאים אשר נאספו על ידי בוחן התנועה, והוצגו מטעם התביעה, לא סייעו לאף אחת מן הגרסאות.

מחד, ניתן היה לראות בסקיצה ובתמונות שערך הבוחן כי מקום האימפקט היה על קו ההפרדה שבין שני הנתיבים וכי המשאית הגיעה לנתיב הנגדי, נתיב נסיעת רכב הנאשמת. אי לכך, גרסת הנהג המעורב כי הנאשמת חסמה את נתיב נסיעתו נסתרה על ידי הממצאים שנאספו בשטח. כמו כן, הבוחן ציין כי רכב הנאשמת כבר החל להתיישר בנתיב ומכאן ניתן היה ללמוד שהיציאה מהחנייה כמעט הושלמה.

השופטת ציינה כי העדים אשר העידו בפניה לא היו אובייקטיבים ועדותם לא הייתה נקייה מסתירות. עם זאת, העובדות בשטח הראו כי מקום המפגש היה במרכז הכביש והמשאית הייתה לאחר התאונה בנתיב הנגדי, נתיב נסיעתה של הנאשמת. לכך צורפו הפרטים שנהג המשאית לא הכיר את האזור ואף השוטר העיד כי הנהג שינה את גרסתו בתחילת החקירה.

במצב זה, נקבע כי ישנו ספק סביר בכך שהנאשמת אשמה בקרות התאונה. אי לכך, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.