תמרור ``אין כניסה`` הוצב בצורה מבלבלת, האם הנהגת אשמה בביצוע עבירה?
| דרגו את המאמר |
|
כתב אישום כנגד נהגת שנסעה לתוך דרך שירות עירונית ולא צייתה לתמרור "אין כניסה" נדחה מחמת הספק. הנאשמת כפרה בעובדות וטענה כי נסעה ישר בכביש השירות וכלל לא פנתה אליו ימינה, כפי שנטען בכתב האישום נגדה.
השופט קבע כי הנהגת אכן פנתה ימינה, אך לא הוכח כי בוצעה עבירת תעבורה על ידה, זאת בעקבות הצבת התמרורים במקום בעייתי. לאחר עיון בצילום של הצומת, קבע השופט כי לא ניתן להבין בבירור כי הדרך לכביש השירות אסורה מהפנייה ימינה בכביש הראשי.
לאחר קבלת הדו"ח הודתה הנאשמת בפני השוטרת כי היא עשתה טעות
שוטרת מטעם התביעה טענה, כי במהלך המשמרת שלה בצהריי היום, היא הבחינה ברכבה של הנתבעת פונה ימינה מהכביש הראשי, זאת בניגוד לתמרור "אין כניסה" שמוצב במקום באופן ברור וגלוי. השוטרת סמנה לנהגת לעצור את הרכב והגישה לה דו"ח, הנהגת השיבה כי היא עשתה טעות.
הנהגת העידה כי ביום האירוע, היא אספה את בנה מבית הספר והתכוונה לקנות מצרכים בסופר, הילד לא חש בטוב, לכן ויתרה על הקניות והמשיכה לנסוע בכביש השירות ישר. הסופרמרקט נושק לכביש השירות, ואין שום דרך אחרת להגיע אליו, אלא דרך הכביש הראשי.
הנהגת טענה כי לא הבינה את מהות העבירה והודתה על עבירה אחרת
במהלך העדות נשאלה הנהגת מדוע הודתה בפני השוטרת שעשתה טעות, והיא השיבה כי לאחר כתיבת הדו"ח היא הבחינה בתמרור משולש הפוך וסברה שהייתה צריכה לתת זכות קדימה למכוניות שנכנסות מהכביש הראשי. הנהגת טענה שהשוטרת לא הסבירה לה את מהות העבירה ולכן הודתה על עבירה שכלל לא ביצעה.
בית המשפט קיבל את עדותה המדויקת של השוטרת, וסירב לקבל את גרסתה הלא אמינה של הנאשמת. ההסבר שסיפקה הנאשמת לגבי תגובתה במעמד קבלת הדו"ח: "עשיתי טעות", היא מפלילה ואינה מעידה כלל על בלבול בייחוס לעבירה אחרת, כפי שניסתה לטעון הנאשמת, זאת מאחר והיא נסעה ישר בדרך השרות, לכן זכות הקדימה שייכת לה בכל מקרה.
עם זאת לא הוכח מעבר לכל ספק כי הנאשמת ביצעה עבירת נהיגה, בניגוד לתמרור "אין כניסה". הטענה של המאשימה כי התמרור המוצב בצומת מתייחס לפונים ימינה, לא הוכחה.
התמרור מוצב באופן מבלבל שיכול להטעות בקלות את הנהגים
לאחר עיון בצילום של הצומת, קבע השופט כי בכיוון נסיעתה של הנאשמת מוצב תמרור "אין כניסה" על גבי אי התנועה, המפריד בין הכביש הראשי לכביש השרות ומעל התמרור, על גבי אותו העמוד, מוצב תמרור נוסף שמורה על "תן זכות קדימה".
תמרור ה"אין כניסה" מתייחס לנוסעים ישר ולא לפונים ימינה לדרך השרות. בפועל התמרור לא מתייחס לנוסעים בדרך הראשית, אך לא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא מתייחס בהכרח לפונים ימינה, לכביש השרות. ובנוסף, בכיוון הנסיעה של הנאשמת, קיים תמרור המאפשר לעבור את אי התנועה גם משמאל וגם מימין. לדעת השופט, מציב התמרורים היה צריך לקבוע תמרור שאוסר את הפנייה ימינה ולא תמרור אין כניסה.
השופט קבע כי אופן הצבת התמרורים במקום ביצוע עבירת הנאשמת הינו מבלבל מאוד ומקשה על הנהגים להבין את כללי הדרך, וניתן בקלות להתבלבל ולהבין כי הפנייה ימינה לכביש השרות מותרת, תוך מתן זכות קדימה לרכבים שיוצאים מכביש השרות.