רוכבי אופניים הואשמו בגין רכיבה בשביל המיועד להולכי דרך בלבד

דרגו את המאמר

בית משפט השלום בקריית גת, דן בחודש פברואר 2014, בכתב אישום שהוגש כנגד שמונה רוכבי אופניים, שרכבו בתחום שמורת טבע, בשביל המיועד להולכי רגל בלבד.

בחודש דצמבר 2011 יצאו חבורת רוכבי אופניים לרכיבה משותפת בשמורת הטבע מכתשים עין יהב בנחל גוב ורכבו במורד מעלה העקרבים בניגוד לתקנות שמורות הטבע, האוסרות לרכוב על אופניים בשטח השביל. פקח שמילא את תפקידו באותה עת, עצר את הרוכבים, ובעקבות הרכיבה האסורה, הוגש נגדם כתב אישום.

הנאשמים בדקו במפת השבילים והבינו כי הרכיבה על אופניים בשביל מותרת

הנאשמים לא הכחישו שרכבו על האופניים, אך טענו כי לא היו מודעים לאיסור הרכיבה בשביל, מאחר ולא היה שילוט מפורש במקום האוסר על רכיבה על אופניים והוסיפו כי אם היו מודעים לאיסור, הם לא היו רוכבים במקום. הנאשמים טענו כי הם בדקו במפת סימון שבילים, ממנה התברר להם כי במקום בו הנסיעה ברכב או באופניים אסורה, מוצב שילוט מפורש הקובע זאת ואף הוסיפו כי הם התחשבו בהולכי הגל ובקטעים העמוסים, הם ירדו מהאופניים והובילו אותם ברגל.

למתחם שמורת הטבע אסור להכניס כלי רכב, לרבות אופניים

המאשימה טענה מנגד, כי לא ניתן להסתמך על מפת השבילים משתי סיבות, האחת היא כי במפה השביל מסומן להולכי רגל בלבד. והשנייה היא שהמפה אינה קובעת, אלא התקנות המוצבות בשטח.
וכן, לפי תקנות פקודות התעבורה, אסור להכניס כלי תחבורה, לרבות אופניים, למתחם שמורת טבע, אלא בדרכים שסומנו על ידי הרשות.

הנאשמים טענו, כי המאשימה לא הצליחה להוכיח כי השביל בו רכבו, היה מיועד להולכי רגל בלבד. בקטע בו פגש אותם הפקח, היה מוצב שלט עליו מופיעה דמות האיש עם המקל והתרמיל, לפיכך ניתן להסיק כי בשביל אכן קיימים מסלולי טיול רגליים, אך לא ניתן להבין מהשלט במפורש כי השביל מיועד להולכי רגל בלבד.

בית המשפט זיכה את הנאשמים מחמת הספק

בית המשפט דחה את הטענה כי השלט עם דמות האיש עם המקל והתרמיל, לא מסמן את הדרך להולכי רגל בלבד. אך עם זאת קיבל את הטענה כי לא היה קיים בכניסה לשביל שילוט המציין את המעבר להולכי רגל בלבד, ולכן הנאשמים לא היו יכולים לדעת, כי השביל המדובר מיועד להולכי רגל בלבד ואסור להם לרכוב על האופניים.

המאשימה הוכיחה כי בכניסה לשמורה היה שילוט כללי, שציין כי התנועה מותרת בדרכים ובשבילים המסומנים בלבד, ובתחתיתו אף היה ציור של איסור על נסיעת מכוניות. אך עם זאת בכניסה לשביל שדרכו נכנסו הנאשמים, לא היה מסומן במפורש כי הוא מיועד אך ורק להולכי רגל.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי הנאשמים זכאים מחמת הספק. ואף המליץ להתקין בשמורת הטבע, סימון מפורש האוסר על רכיבה באופניים במקום בו הרכיבה אסורה.