כתב אישום בגין תאונה קטלנית וטענה כי מצלמות כביש 6 מוכיחות מהירות מופרזת

דרגו את המאמר

מצלמות כביש 6 אינן יכולות להעיד על מהירות מופרזת

האם מצלמות האגרה בכביש 6 תוכלנה לסייע למשטרה מבחינת תיקי תעבורה? בית המשפט לתעבורה קבע כי במקרה שהונח לפתחו התשובה לכך הינה שלילית. מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד אדם אשר היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2010. באירוע המצער, נוסע אשר יש לצד הנאשם נהרג בגין תאונת דרכים קטלנית. משאיתו של הנאשם במקרה דנן התנגשה בכלי רכב אשר עמד ללא תנועה בנתיב בכביש 6 המיועד למשאיות.

[%Psakdin%]

המשטרה טענה כי רשלנותו של הנאשם הייתה הגורם לתאונה הקשה. בכתב האישום, הפרקליטות ייחסה לנאשם נהיגה במהירות מופרזת על בסיס מצלמות האגרה בכביש 6. עם זאת, בית המשפט קבע כי נתוני המשטרה במקרה דנן היו בלתי מהימנים ולא היו יכולים לשמש בתור ראיה כנגד הנאשם דנן. בנוסף, בית המשפט מצא מספר ליקויים וסתירות בגרסת המשטרה המייחסת לנאשם רשלנות בקרות התאונה.

זמן כפול מרחק שווה דרך?

במסגרת הניסיון להוכיח את רשלנותו של הנהג, המשטרה הציגה נתונים באשר למהירות נסיעתו הממוצעת. הנתונים התבססו על מידע שהתקבל אצל המשטרה ממצלמות האגרה בכביש 6. אבחון המהירות נעשה בדרך הבאה. המשטרה השוותה בין נתוני הנסיעה של הרכב במרחק בין שתי מצלמות אגרה וחישבה את מהירותו על בסיס הנוסחה הידועה (זמן כפול מהירות שווה דרך).

נטען כי נתונים אלה הצביעו על כך שהנהג נסע במהירות מופרזת של בין 130 ל-140 קמ"ש. עם זאת, מערכת מצלמות האגרה של כביש 6 לא אושרה ו/או נבדקה מעולם בתור ראיה קבילה במסגרת משפט תעבורה. אי לכך, בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענותיהם של הנאשם ובא כוחו במלואן.

כשלים שונים בחקירה

באשר לראיות אחרות אשר הוצגו על ידי המשטרה, בית המשפט קבע כי הליכים אלה היו אמורים להתבצע בקפדנות אך לא כך היה. לדוגמא, חרף בקשה מפורשת מצידו של בוחן משטרתי לבצע בדיקה למשאית ו/או לערוך שחזור לתאונה, המשטרה לא פעלה כאמור. משאיתו של הנאשם לא "זכתה" לבדיקה מצד גורם חיצוני וזאת למרות שעסקינן בתאונה קטלנית שגרמה לקיפוד חיי אדם.

חשוב להדגיש כי בדיקת רכבים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות הינה עניין קריטי. במקרה דנן, הנאשם טען, כבר במהלך עדותו הראשונית במשטרה, כי הוא התמודד באירוע עם כשל מכני אשר הביא לסטיית הרכב מהנתיב. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה אפוא לשאלה - האם המשאית נסעה בנתיב המיועד לרכבים כבדים, אם לאו. המשטרה טענה אמנם כי הנאשם נסע בנתיב המשאיות, אך עדות ראיה מצד אחד המעורבים התיישבה דווקא עם גרסתו של הנאשם. דהיינו, שהנאשם סטה לנתיב המשאיות מנתיב אחר.

[%Articles%]

בית המשפט עמד על ליקויים נוספים אשר נפלו בהתנהלותה של המשטרה במקרה האמור. לדוגמא, במהלך גביית עדותו של הנהג. למרות שהנאשם העיד בשפת אמו (רוסית), דבריו לא נרשמו מפי אומרם אלא זכו מיד לתרגום בו זמנית ולכתיבתם בעברית.

השופט הסביר כי חרף ההוראות הברורות באשר לגביית עדות מאדם אשר עברית איננה שפת אמו, המשטרה חרגה באופן בוטה מהנהלים. יתרה מכך, חרף זכותו הבסיסית של הנאשם להיוועץ עם עורך דין מטעמו, הסוגיה לא הובהרה לו כיאות על ידי גורמי המשטרה. לסיכום, ולאור הליקויים הרבים שתוארו לעיל, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשם מהמיוחס לו. דהיינו, נקבע כי לא הוכח שרשלנותו של האחרון גרמה לתאונה הקטלנית הקשה.