פסילה בעקבות נסיעה על רכב חברה ללא ביטוח וללא רישיון רכב - פיצויים מהמעסיק

דרגו את המאמר

שלילת רישיון נהיגה של נהג משאית ופיצוי לנהג מהמעסיק

(ת"א) 8067/08 תעא (ת"א) 8067-08

האם ניתן לחייב מעסיק בתשלום פיצויים בגין פסילת רישיון? האם העמדת כלי רכב לא חוקי לטובתו של העובד עלתה כדי רשלנות מצד המעסיק? אלה הן השאלות אשר עמדו במרכזו של הדיון שלהלן. אדם עבד בתור נהג משאית בחברה. העבודה התבצעה על משאית אשר סופקה לעובד על ידי המעסיקה. באחד הימים, העובד נעצר על ידי שוטרי תנועה והתברר כי החברה העמידה לרשותו רכב ללא רישיון בתוקף. יתרה מכך, מדובר היה במשאית שניתנה לגביה הודעת איסור שימוש.

[%Psakdin%]

בעקבות האירועים, רישיון הנהיגה של העובד נפסל למשך ארבעה חודשים. פסילת הרישיון הנ"ל הביאה גם לפיטוריו של העובד. אי לכך, האחרון הגיש כנגד מעסיקתו תביעה בבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה, התובע טען כי הוא היה זכאי לפיצויים בשל שלילת הרישיון. לטענתו, רישיון הנהיגה שלו נשלל אך ורק בעקבות התנהלותה הרשלנית של החברה אשר העמידה לרשותו רכב שאסור לנהוג בו.

בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי יש לקבל את טענותיו של העובד. בפסק הדין נקבע כי החברה אכן העמידה לרשותו של התובע רכב שהשימוש בו נאסר והוא היה ללא ביטוח וללא רישיון בתוקף. ממכלול הראיות שהוצגו בפני בית הדין, עלה כי התנהלותה של המעסיקה מבחינת השמירה על הוראות החוק הייתה בעייתית ביותר, וזאת בלשון המעטה.
 

לדוגמא, השופטים ציינו כי המקרה הנ"ל לא היה הפעם היחידה בה הנתבעת העמידה לרשות התובע ו/או מי מעובדיה רכב שאיננו תקין או שהשימוש בו נאסר. למעשה, במהלך עדותו של מנכ"ל החברה בבית הדין לעבודה, האחרון "הודה" כי הוא "נתפס" על ידי המשטרה מספר פעמים כאשר הוא נוהג ברכב בניגוד לחוק. בפסק הדין הודגש כי החברה פעלה ב"דרכים עקלקלות" על מנת לעקוף את הוראות הדין אשר חייבו אותה בשורה של תקני בטיחות מכוח היותה מפעילת "צי משאיות".

החברה מפרה את החוק באופן סדרתי

למשל, היות והחברה הפעילה צי של כ-20 משאיות, היה עליה לדאוג להעסיק קצין בטיחות במשרה מלאה (סעיף 585 לפקודת התעבורה). עם זאת, מנכ"ל החברה עשה פעולות רבות על מנת להתחמק מחובה זו. למשל, הוא רשם את המשאיות על שם מספר גורמים, וחילק את הבעלות בעסק למספר תאגידים. בית הדין לעבודה התייחס לעניין וקבע כי העובדות הנ"ל לימדו על עוצמת הפסול שבהתנהלות הנתבעת. עם זאת, לא היה ניתן להתעלם מכך שגם התובע, אשר הכיר את התפאורה מסביבו, היה מודע לכך שהנתבעת הינה "שור מועד" בתחום עבירות התעבורה.

אי לכך, הוא היה יכול לחשוד מבחינת הביטוח התקף על המשאית שהועמדה לרשותו. לא זו אף זו, בית הדין קבע כי גם התובע לא היה "טלית שכולה תכלת". הרשעותיו הרבות בעבירות תנועה (88 הרשעות קודמות לרבות עבירות שגרמו לתאונות דרכים) העידו שהוא איננו הנהג הזהיר ביותר במדינה. יצוין כי כאשר רישיונו של העובד נפסל בבית המשפט לתעבורה, נמתחה על האחרון ביקורת חריפה ביותר מבחינת התנהלותו בכביש. הוא הוגדר אף כ"עבריין תעבורתי" על ידי בית המשפט.

העובד שיתף פעולה אך רוב האחריות על המעסיק

בית הדין לעבודה קבע כי העובד "שיתף פעולה" עם החברה בעבירות התעבורה והסכים עימן במשך תקופה משמעותית. חרף העבירות הרבות, התובע המשיך לעשות שימוש ברכבי החברה וידע כי בכך הוא מסכן את רישיון הנהיגה שלו. במילים פשוטות, בית הדין לעבודה קבע כי התובע והנתבעת יצרו ביחד "מנגנון של שיתוף פעולה סינרגטי וסימביוטי לשם עקיפת חוקי תעבורה". עם זאת, בית הדין ציין כי למרות שהתובע היה חלק מהמנגנון המדובר, עיקר האחריות רבצה עדיין לפתחה של הנתבעת.

זאת נוכח "הפערים הכלכליים" בין הצדדים והשוני מבחינת החובות המוטלות על עובדים ומעבידים בסיטואציות כגון דא. בפסק הדין נקבע כי הנתבעת הפרה ברגל גסה את מחויבותה כלפי העובדים מבחינת בטיחות בעבודה ו/או יצירת סביבת עבודה בטוחה. אי לכך, בית הדין לעבודה מצא לנכון לפסוק לטובתו של התובע פיצויים בגין הפרת חוזה עבודה מצידה של החברה. נקבע כי בעקבות רשלנות החברה נשלל רישיון הנהיגה של התובע לארבעה חודשים. בית הדין לעבודה חילק את האחריות לפסילת הרישיון בין התובע למעסיקתו, כאשר 75% מהאשמה הונחה על כתפי המעסיקה. בסופו של היום, נקבע כי החברה תשלם לתובע פיצויים בסך 21,000 שקלים בעבור שלילת רישיון הנהיגה שלו.