אמינות המכשירים למדידת מהירות מופרזת ``אושרה`` בבית המשפט העליון

דרגו את המאמר

בית המשפט העליון אישר את מהימנות מד המהירות של המשטרה

רע"פ 7093/10 + רע"פ 2997/11

משטרת ישראל אומדת את מהירות נסיעתם של נהגים בכבישים באמצעות שני מכשירים - מד מהירות אלקטרוני ומד לייזר. במסגרת פסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט העליון (1.7), נקבע כי אין צורך לבצע למכשירים אלה כיול תקופתי מעבר למה שמתבצע כיום. בפסק הדין נקבע כי המכשירים המדוברים הינם "אמינים וניתן להסתמך על תוצאותיהם לשם הרשעת נהג בעבירה של מהירות מופרזת".

[%Psakdin%]

מדובר אפוא בפסק דין עקרוני אשר ניתן במסגרת עתירתם של שני נהגים - נהגת אשר נתפסה נוהגת במהירות של 80 קמ"ש בכביש עירוני, ונהג אשר נסע, על פי טענת המשטרה, במהירות של 119 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת עומדת על 90 קמ"ש בלבד. הנהגת זוכתה מהעבירה אשר יוחסה לה בבית המשפט לתעבורה, והמדינה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. לעומתה, הנהג הורשע בבית המשפט לתעבורה והגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי.
חזקת האמינות

בית המשפט העליון קבע כי קיימת חזקת אמינות כלפי מכשירי המדידה שנעשה בהם שימוש על ידי משטרת התנועה. השופט, סלים ג'ובראן, ציין כי חזקת אמינות זו נקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין, בין השאר בפסקי דין אשר ניתנו בבית המשפט העליון. לאחר שלב ראשוני זה, בית המשפט בחן האם חזקה זו נסתרה במקרה דנן. השופט ג'ובראן קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה.

יודגש כי הוצגו בפני בית המשפט חוות דעת מומחים מטעם המדינה אשר לפיהם מבוצעות בדיקות כיול במכשירי המהירות אשר עומדות בתקנים ומעידות על אמינותם. המדינה טענה כי אין להטיל עליה חובה לערוך בדיקות כיול נוספות ומקיפות יותר. בית המשפט קיבל את טענות המדינה.

השופט ג'ובראן קבע כי "פעולות הכיול אשר משטרת ישראל מבצעת כיום למכשירים הינן מספיקות ויש בכוחן להפיק תוצאות מדויקות אודות מהירות הרכבים הנמדדים על ידי המשטרה". כמו כן, השופט הוסיף כי בדיקות הכיול הנ"ל מבוצעות בהתאם להוראות היצרן, לנוהלי המשטרה ולהלכה הפסוקה. דהיינו, נקבע כי תוצאות המכשירים הינן קבילות לשם הוכחת עבירות מהירות מופרזת על פי רף ההוכחה הפלילי (הדרוש בבית המשפט לתעבורה).

המדינה תמשיך לפתח את הבדיקות

השופט ציין כי פסיקתו הנ"ל איננה מתירה למדינה "לשקוט על שמריה" ולא לדאוג "לעדכן את מעבדותיה ולאפשר ממצאים מדויקים עוד יותר על בסיס פיתוחים טכנולוגיים רלבנטיים". דהיינו, נקבע כי המדינה תמשיך לתחזק את מכשירי המהירות ותפעל ללא ליאות להביא ל"דיוק מרבי".

בית המשפט הדגיש כי ניתן לעמוד במטלה זו על ידי הקפדה על חידוש הנחיות, עדכון נוהלים פנימיים, פיתוח מעבדות המשטרה ועריכת מחקר רלבנטי. השופט הדגיש כי המדינה, בפועלה כאמורה, תמנע ריבוי הליכים ותביעות אשר יעסקו באמינות מכשירי המהירות הנמצאים ברשותה. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על כך שלא קיימת חקיקה מסודרת העוסקת במעבדות המשטרה באשר לאמינות מכשירים הנמצאים בשימוש משטרת התנועה.

השופט אליקים רובינשטיין הצטרף אף הוא לדברים בקובעו כי "האויב המר ביותר של הטוב הוא הטוב מאד. אין ספק כי משטרת ישראל והמדינה חייבות לשאוף תמיד להשיג את התוצאות המדויקות והאמינות ביותר. אכן, המכשירים בהם נעשה שימוש כיום הינם אמינים וחזקה עליהם שהם מציגים תוצאות מדעיות חלוטות. עם זאת, תמיד ניתן וצריך לשאוף קדימה ואל לה למדינה לחשוש משאיפה לפרפקציוניזם".