דחיית עתירה בבג``צ ואור ירוק לפרויקט התקנת כ-300 מצלמות מהירות

דרגו את המאמר

300 מצלמות תנועה יוצבו בכבישי ישראל

עתירתם של ארנון פלקוב ורוני אהרונוביץ', כנגד פרישתן של כ-300 מצלמות מהירות חדשות, נדחתה אמש בבג"צ. מדובר אפוא בעתירה אשר הגישו השניים כנגד המשרד לביטחון פנים ומשרד התחבורה בספטמבר אשתקד. העותרים טענו כי יש לבטל את התקנת המצלמות ולהעלות את המהירות המותרת.

לטענתם, הגבלת המהירות בכבישים הינה מיתוס שקרי אשר נועד לחפור בכיסם של האזרחים במסווה של פיקוח על מהירות נסיעתם. העותרים הוסיפו כי הפנייה לבג"צ נעשתה כחלק ממאבק בתופעה זו, אשר באה לידי ביטוי בפרישה חדשה של מאות מצלמות מהירות בכבישי הארץ.

אהרונוביץ' ופלקוב טענו כי אם המשטרה והמדינה מעוניינות להילחם בתאונות הדרכים, עליהן להציב מצלמות רמזורים בתוך הערים, ולא מצלמות מהירות בכבישים בינעירוניים. למעשה, העותרים טענו כי המדינה מציבה את המצלמות בכבישים בעייתיים וזאת על מנת לגבות "מס מהירות" מהנהגים.

דו"ח בתוך 96 שעות

בג"צ לא קיבל את טענות העותרים וקבע כי דין עתירתם להידחות על הסף. השופטת אסתר חיות, אשר ישבה בראש הרכב השופטים, כתבה כי העתירה איננה מגלה כל עניין משפטי אשר מהווה עילה להתערבות מצד בית המשפט העליון.

מדובר בהקמה של פרויקט ממשלתי אשר קיבל את אישורי כלל הגורמים הרלבנטיים. כמו כן, השופטת חיות הוסיפה כי התערבותו של בג"צ בהחלטות ממשלתיות נעשית במשורה ובצמצום. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על העותרים, וזאת משום שגם לו הייתה נדונה העתירה לגופה, האחרונים לא צירפו לעתירתם אסמכות מקצועיות מפורטות.

הפרויקט, אשר כנגדו הוגשה העתירה, מהווה מהלך נוסף של משטרת ישראל במאבקה נגד עבירות תנועה. כיום, מותקנות בכבישי ישראל כ-15 מצלמות מהירות בלבד. מצלמות אלו מבוססות על רדאר והתמונה המרשיעה מודפסת בהן על גבי סרט צילום. סרט הצילום מוצא מהמצלמה רק עם סיומו.

לפיכך, עובר זמן רב ממועד ביצוע העבירה ועד למועד קבלת הדו"ח ושליחתו לנהג. המצלמות החדשות אמורות להחליף את המצלמות האנלוגיות אשר מוצבות היום בכבישים.

על פי התכנון, כ-300 מצלמות תוצרת הולנד (המכונות גסטו) יוצבו בכבישי הארץ. 200 מתוכן הינן מצלמות מהירות, ו-100 מצלמות רמזור. מדובר במצלמות אשר משגרות את תמונת הרכב לתחנת המשטרה מיד עם ביצוע העבירה. התמונה מאושרת על ידי צוות שוטרים, וניתן לשלוח את הדו"ח המרשיע לבית הנהג בתוך 96 שעות. עלות רכישתו של הפרויקט עומדת על 150 מיליון שקלים, ותפעולו עומד על 45 מיליון שקלים מדי שנה.

על פי החלטת הממשלה, המצלמות תוצבנה באזורים מסוכנים המכונים "כבישים אדומים". הקריטריונים להצבת המצלמות מבוססים על נתונים בדבר תאונות דרכים מאז שנת 2007. החלוקה נעשית על בסיס כמות התאונות וחומרתן (בהתאם לפגיעות הגוף של הנפגעים). תנאים נוספים אשר נבחנו – צורך בהפחתת מהירות נסיעה, מהירות נסיעה שאינה מתאימה לתנאי הדרך, צרכים ארגוניים ועוד.