ביטול עונש מאסר לאדם שנהג בזמן פסילה
| דרגו את המאמר |
|
ביטול מאסר אשר הוטל על נהג בבית המשפט לתעבורה - נהיגה בזמן פסילה
האם בית המשפט יקבל את ערעורו של אדם אשר נגזר עליו מאסר בפועל בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי. כנגד המערער במקרה זה הוגש כתב אישום במסגרתו הוא הואשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה - עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה. כמו כן, הנאשם הואשם גם בעבירה של נהיגה ללא ביטוח חובה תקף. בית המשפט לתעבורה קבע כי יש להרשיע את הנאשם ודן את האחרון למאסר בפועל של חמישה ימים.
בגזר הדין נכתב כי "מדובר בנהיגה בפסילה ואין מנוס מעונש מרתיע". בא כוח המערער טען כי יש לבטל את רכיב המאסר בפועל וזאת משום שבית המשפט לא נימק מדוע יש להטיל על מרשו עונש כה חמור. לעומת זאת, המדינה טענה כי יש להותיר את העונש על כנו.
בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל את טענותיו של המערער לכך שבית משפט קמא לא נימק כראוי את העילה להטלת עונש המאסר. בפסק הדין נכתב כי כאשר בית משפט גוזר את דינו של אדם, עליו לשקול שיקולים הנוגעים לאינטרס הציבור, הצורך בהרתעה או בלחימה בעבירה שהיא נפוצה ויש בה משום ביזוי החוק, אך עליו גם לשקול את נסיבותיו האישיות של העבריין.
משמעות הנימוק כאשר מדובר בגזר דין הכולל מאסר בפועל
יתרה מכך, בית המשפט חייב לנמק את פסקי דינו, ואין הוא יכול להסתפק ב"הנמקה קצרה ותמציתית". אכן, נכתב בפסק הדין, ישנם מקרים בהם הנמקה כזו מספיקה, אך לעיתים, קל וחומר כאשר מדובר במאסר בפועל, מצופה מבית המשפט לפרט את נימוקיו באופן אשר איננו משתמע לשני פנים. "לא בכדי דרש המחוקק, בעבירות חמורות ובמקרים בהם צפוי הנאשם לעונש מאסר, כי האחרון יהיה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו".
השופט הוסיף והפנה לפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין זה בע"פ ציפר נ' מדינת ישראל טרם פורסם (2006). בפסק דין זה נקבע כי "חובה לנמק החלטות שיפוטיות וייתכן כי העדר נימוק עשוי לשמש עילה לביטולו של פסק הדין".
לסיכום, נקבע כי נראה שבית המשפט לתעבורה לא שקל כנדרש את עניינו של הנאשם, בטרם הוטל עליו מאסר בפועל. מקריאת גזר הדין, עלה כי בית המשפט לא התייחס כראוי לנסיבותיו האישיות של הנאשם בטרם גזר עליו חמישה ימים מאחורי סורג ובריח. אי לכך, דין הערעור להתקבל ועל הנאשם הוטל קנס ומאסר על תנאי בלבד.
