חניה על מדרכה, מה העונש על אי ציות לחוקי התנועה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 72(א)(2א) לתקנות התעבורה מסדיר כללים לגבי עצירה, העמדת רכב וחניה במקומות אסורים, וקובע כי אסור לעצור רכב, להעמיד, לחנות ולהשאירו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים בתקנות.

העצירה מותרת אם היא הכרחית כדי למנוע תאונה או כדי למלא אחרי הוראה מהוראות התקנות או אם סומן בתמרור אחרת. נהג אשר חסם את המדרכה וחנה שלא במקום שהוסדר להעמדת רכב וחנייה צפוי לקנס בסכום של 500 שקלים.

מהם המקומות שאסור לעצור ולהחנות בהם רכב?

המקומות שבהם אסור לעצור ולחנות הם: צד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה. על פי תקנה זו, כביש חד סטרי לא נחשב כאשר הכביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה. וכן, בשביל אופניים מסומן בתמרור, ובתנאי שמותר לעצור אופניים, להעמיד או להחנות אותם במדרכה או בשביל אם אין בכך הפרעה לתנועה.

אסור להעמיד רכב על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובתנאי שנותר מעבר להולכי רגל, בתוך צומת או בתחום 12 מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו, ובמקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם.

אסור להעמיד או לחנות רכב בתחום שני מטרים מברז כיבוי כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, על פי התמרור, וכן בתוך מעבר חציה או בתחום 12 מטרים לפניו ובתחום 12 מטרים לפני קו עצירה. בתחום הדרך מ- 20 מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד 20 מטרים אחרי המפגש. בכביש, כולל שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק ובצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך.

אסור לעצור על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה, ובנתיב המיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, וכאשר אין סימון, בתוך 20 מטרים לפני תמרור תחנת אוטובוסים ו- 20 מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, בתנאי שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא 12 מטרים או יותר.

עוד קובע החוק כי אסור לעצור, להעמיד או להחנות רכב בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם מוצב תמרור המורה אחרת. בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים, בסמוך לתמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם.

אסור לעצור ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור. וכן אסור להעמיד ולחנות אוטובוס המיועד להסיע 20 נוסעים ומעלה בדרך, גם במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם מוצב תמרור מורה אחרת. כמו כן אסור להעמיד בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה, באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית. עם זאת, החניה בתחנת אוטובוסים מותרת בשבתות ובחגים אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בזמנים אלה.

חניה על המדרכה עם 4 גלגלים עם תג נכה

בחודש ספטמבר 2017, הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של חניה על המדרכה עם 4 גלגלים, לפי סעיף 7(א) לחוק העזר לזיכרון יעקב (העמדת רכב וחנייתו) וסעיף 72(א)(2א) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, כחצי שנה קודם לכן, סמוך לשעה שבע בערב, החנה הנאשם את רכבו עם 4 גלגליו על המדרכה, תוך חסימת המעבר להולכי רגל. הנאשם, בעל תג נכה לרכב בהתאם לחוק חניה לנכים, ביקש להישפט על הדו"ח שניתן לו. 

הנאשם טען כי העמיד את רכבו על המדרכה במקום ובמועד המיוחסים לו, אך עשה כן כאשר הגיע לבקר את בתו המתגוררת במקום ובאופן שלא היה בו כדי להפריע לתנועת הולכי הרגל על המדרכה, תוך הותרת המדרכה עצמה פנויה ברוחב של כ- 1.80 מטר. לאור טענות הנאשם ובשל הפער הנראה בין התצלום שהוגש מטעמו לבין זה שצולם על ידי הפקח שרשם את הדו"ח, נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

בית המשפט לתעבורה קבע כי סעיף החוק הרלוונטי במקרה זה הוא סעיף 2 לחוק חניה לנכים, הקובע כי נכה המחזיק בתג נכה, רשאי להחנות את רכבו במקומות שהחניה בהם אסורה ליתר הנהגים, וזאת בכפוף לעמידה במספר תנאים מצטברים, לרבות התנאי שלפיו החניה לא תגרום להפרעה ממשית לתנועה.

בית המשפט השתכנע כי התצלומים שהוגשו מטעם הצדדים מלמדים בבירור על כך שהמקום בו החנה הנאשם את רכבו מהווה מדרכה. על פי פסיקת בתי המשפט, כדי שמקום ייחשב כמדרכה, עליו לעמוד במבחן כפול - מבחן המיקום חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש המצוי בצד הכביש ומבחן הייעוד מיועד להולכי רגל.

צילום הרכב שצורף לדו"ח והסברי הפקח שכנעו את בית המשפט כי הנאשם החנה את רכבו באופן שהיווה הפרעה ממשית להולכי הרגל, שכן הוא חסם באופן משמעותי את המעבר בקטע שבין הכביש לגדר התוחמת את הנישה אליה הוא התייחס בדבריו ורוחב המדרכה שנותרה פנויה צר ועל פניו איננו עולה כדי 1.30 מטר.

לכן, גם אם באותה עת לא היו במקום מקומות חניה פנויים לנכים ואף לא מגרש חניה מסודר אחר, הרי שעדיין - בהחנותו את רכבו באופן הנראה בתצלום הוא מנע מעבר חופשי להולכי רגל, עגלות ילדים או עגלות נכים. בנסיבות אלו נקבע כי הנאשם לא היה רשאי להחנות את רכבו כפי שהחנה אותו במקרה זה ולפיכך הורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לפנים משורת הדין החליט בית המשפט להותיר את סכום הקנס המקורי בסך 500 שקלים על כנו ולא להכפילו.

ח"נ 63310-09-17