תביעת פיצויים בעקבות עוגמת נפש בטיפול בדוחות חניה

דרגו את המאמר

מחיקת תביעה על הסף בגין העדר סמכות – דו"חות חנייה

עניינה של תביעה עסק בדו"חות חנייה אשר הומצאו לאדם (התובע) במרץ 2004. דו"חות החנייה לא שולמו והעירייה נקטה כנגד התובע בהליכי עיקול. אי לכך, התובע נאלץ (לדבריו) לשלם את התשלום המבוקש. בין טענות התובע נטען כי פסקי הדין צריכים להתבטל והעבירות נשוא הקנסות התיישנו. לדבריו, העירייה התנהלה ברשלנות כלפיו בכל הנוגע לטיפול בפניותיו.

לכאורה, התובע נהג לפי ההלכה הפסוקה וזאת משום שבית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בתביעה לביטול פסקי דין וטענות התיישנות עבירות. עם זאת, התביעה הוגשה כתביעה אזרחית להשבת הסכום ששולם בגין הדו"חות ופיצויים בגין עוגמת הנפש. בית המשפט קבע כי התביעה הנזיקית אינה יכולה להיות מונחת לפתחו של בית המשפט לעניינים מקומיים.

על פי סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט, בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בעבירות פליליות בלבד ואין בידיו כל סמכות לדון בתביעות אזרחיות. ניתן גם לומר כי בית המשפט לעניינים מקומיים איננו מוסמך לדון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במסגרת הליך פלילי. הליכים אזרחיים והליכים פליליים שונים האחד מן השני באופן מובהק ומובנה (הן מבחינה ראייתית, הן מבחינה פרוצדוראלית והן מבחינה מהותית). אי לכך, יש להבחין בין ההליכים השונים – הבחנה מובהקת.

כיצד היה על התובע לנהוג?

כיצד אפוא היה על התובע לנהוג? ובכן, סוגיה דומה נדונה בפסק דין שאוליאן. גם בפרשת שאוליאן טענו התובעים כי יש לבטל פסקי דין אשר ניתנו כנגדם, וגם שם הועלו טענות שונות בנוגע לאופן התנהלות הרשות (במקרה ההוא – עיריית תל אביב). כמו כן, במקביל הועלו טענות בנוגע להתיישנות הקנסות.

בית המשפט חזר במקרה זה על האבחנה לעיל וקבע כי דרך המלך לעניין זה היא – קביעת בית המשפט לעניינים מקומיים בנוגע למהות ההליך הפלילי (האם הקנסות התיישנו, האם הקנסות נמסרו כדין, האם העבירות בוצעו וכדומה). לאחר מכן, במידה וייקבע כי הצדק עם התובע, וההליך הפלילי יבוטל, פתוחה בפני התובע הדרך להגיש כנגד העירייה תביעה אזרחית לבית המשפט האזרחי.

אכן, ניתן להגיש כנגד הרשות תביעה הנוגעת לטענות נזיקיות בעקבות הליכי גבייה. ברור כי הרשות איננה חסינה מפני תביעות אלו. עם זאת, טענות אלו אינן יכולות להיות קשורות להליך הפלילי ולסוגיות כגון אי ביצוע העבירה, התיישנות העבירה וכדומה. מדובר אפוא בטענות הקשורות למהות העבירה ועל כן הן צריכות להתברר בבית המשפט לעניינים מקומיים.

טענות נזיקיות התוקפות את ההליך הפלילי - דינן להידחות

במילים אחרות, לא ניתן לקבל את טענותיו של התובע במקרה דנן, המנסה אפוא להעלות טענות נזיקיות המהוות למעשה "אצטלה לטענות המנסות לתקוף את עצם קבלת הדוח, תשלומו או אי תשלומו, ושאלות הנוגעות להרשעה".

בהתאם לפסק דין שאוליאן, גם במקרה זה היה התובע צריך לנהוג באופן הבא. ראשית, היה עליו להגיש בקשה לביטול פסקי הדין, או בקשה להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטולם. במידה ובקשתו לביטול פסקי הדין הייתה מתקבלת, ממילא התובע היה מקבל את הסכום שנגבה ממנו.

עם זאת, תביעה בגין עוגמת הנפש, אשר הינה עוולה אזרחית, הייתה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט האזרחי. במקרה בו בקשתו לביטול פסקי הדין הייתה נדחית, עדיין הייתה פתוחה בפני התובע הדרך להגיש כנגד הרשות תביעה אזרחית בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות פעולות הגבייה "הרשלניות לטענתו".

אי לכך, בית המשפט לעניינים מקומיים קבע כי הוא מוחק את הסוגיות הנזיקיות של התביעה ומוכן לדון בתביעה בתור בקשה לביטול פסקי הדין, או בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.