הרשעת מורה לנהיגה בגין דיבור בטלפון נייד בזמן שיעור נהיגה

דרגו את המאמר

הרשעת מורה לנהיגה בדיבור בטלפון נייד תוך כדי שיעור נהיגה

תת"ע 10348-05-10

בית המשפט לתעבורה בתל אביב הרשיע מורה לנהיגה בעבירה של דיבור בטלפון נייד תוך כדי שיעור נהיגה. מדובר בעבירה על פי סעיף 16(ב) לפקודת התעבורה. מורה הנהיגה ביקש להישפט וטען כי הוא אמנם דיבר בטלפון אך הדיבור היה באמצעות דיבורית ועל כן לא מדובר בעבירה. לנוכח כפירת הנאשם התנהל הליך לבירור העובדות ונקבע דיון הוכחות. בסופו של ההליך, בית המשפט קבע כי הוא מבכר את גרסת השוטרים ומרשיע את הנאשם.

מטעם התביעה העיד השוטר אשר ערך את הדו"ח נשוא כתב האישום. כמו כן, העידה גם השוטרת המתנדבת אשר נכחה באירוע. מטעם ההגנה העידו הנאשם ותלמידה אשר נכחה ברכב במועד האירועים. בית המשפט קבע כי התביעה הרימה את הנטל הדרוש אשר הונח לפתחה, והעבירה אשר יוחסה לנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר.

[%Psakdin%]

כפי שצוין לעיל, המחלוקת לא הייתה בנוגע לדיבור בטלפון, אלא בנוגע לשאלה האם הנאשם החזיק את הטלפון בידו או שמא הוא עשה שימוש בדיבורית. בית המשפט קיבל את טענות השוטרים וזאת בשל השיקולים הבאים.

ראשית, הוכח כי לשוטר הייתה תצפית "קרובה, טובה ומתמשכת" אל עבר הנעשה במכוניתו של מורה הנהיגה. תלמידת הנהיגה העידה כי מכונית המשטרה הייתה בתחילה מצד שמאל שלה, ולאחר מכן בצד ימין שלה. תלמידת הנהיגה תיארה גם מצב בו היא הבחינה בתנועת ידיו של השוטר.

בית המשפט קבע כי אם תלמידת הנהיגה הייתה יכולה להבחין בתנועות ידיו של השוטר, אזי גם השוטר היה יכול להבחין בתנועות שנעשו בתוך רכבו של הנאשם. ההגנה, לעומת זאת, לא התמקדה כלל בסוגיות כגון מרחק ושדה ראיה. אי לכך, נקבע כי יש לקבל את טענות השוטרים לעניין זה.

השוטר העיד כי הוא ראה את הנאשם "מחזיק את הטלפון בידו, בסמוך לאוזנו, ומדבר". עוד צוין כי האירוע התרחש באור יום ובשעת צהריים. כמו כן, הנאשם, בתגובתו הסופנטנית לעצירתו על ידי השוטרים, אמר "לא ידעתי שאסור לדבר באמצע שיעור". השופט ציין כי במידה והנאשם היה מדבר בדיבורית, הרי שהוא לא היה חושש כלל שישנו קשר בין הדיבור לבין ביצוע העבירה.