רוכב אופנוע איבד שליטה על הרכב - האם תאונת דרכים באשמת הנהג?

דרגו את המאמר

החלקה על הכביש באופן פתאומי – האם אחריות הנהג?

רוכב אופנוע איבד שליטה על רכבו וגרם לתאונת דרכים. האם יש להטיל את האחריות לתאונה על רוכב האופנוע והאם יורשע האחרון בבית המשפט לתעבורה? הנאשם טען כי אין להרשיעו וזאת משום שהתאונה התרחשה בנסיבות אשר לא היו תלויות בו. לדבריו, הוא החליק משום ש"היה איזה משהו על הכביש שגרם לו להחליק, שמן או מים".

הנאשם הלין על כך שבוחן התנועה, אשר חקר אותו למחרת האירוע, הזהיר אותו שהוא חשוד בגרימת תאונת דרכים, אך לא הודיע לו כי הוא זכאי להיוועץ עם עורך דין. לו היה עושה כן, טען הנאשם, ייתכן ועורך דין מטעמי היה בודק את הזירה כאשר השטח עדיין "נקי". בנסיבות אלו, הנאשם טען כי יש לזכותו או להרשיע אותו בעבירה של חוסר זהירות בלבד.

רשלנות או אובדן שליטה?

השופט בך, בע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגברין, פ"ד, מב(2) 737 עמ' 744 פסקה 7, עסק בהיקף אחריותו של נהג אשר איבד שליטה על רכבו.

"אכן, החלקה על הכביש איננה מהווה לכשעצמה ראייה בדבר רשלנות הנהג", כתב השופט בך, "ייתכן כי הגורם להחלקה היה שמן, מים או כל מכשול אחר על הכביש. עם זאת, החלקה איננה פעולה טבעית של הרכב ועל כן היא מצביעה באופן לכאורי על כך שהנהג לא נקט בזהירות המתבקשת ממנו". השופט בך מנה מספר סיבות אשר יכולות לגרום לאובדן שליטה על הרכב, בעקבות רשלנות הנהג, כגון אי האטה בכביש רטוב, נהיגה במהירות מופרזת, כניסה לסיבוב במהירות לא מתאימה, מצב צמיגים לא תקין וכדומה.

במילים אחרות, כאשר אדם נוהג בזהירות, בצד ימין של הכביש ובמהירות הראויה, סביר להניח שהוא לא ייאבד שליטה על רכבו. אי לכך, סטייה פתאומית לנתיב השמאלי יוצרת למעשה ראיה לכאורה כי מדובר בנהיגה בחוסר זהירות. אכן, הנטל המונח על כתפי התביעה במקרים אלו הינו מעל לכל ספק סביר. עם זאת, סטייה מנתיב לנתיב בפתאומיות יוצרת הוכחה לכאורה לאחריות הנהג ועל כן יש להעביר את נטל ההוכחה לשכמו של הנאשם.

לא הוכחו טענות האופנוען בקשר לשמן או מים על הכביש

במקרה דנן, הסייר אשר הגיע לזירת התאונה לאחר הדיווח על המקרה אמר שהוא זוכר את האירוע באופן יחסי. סייר זה העיד כי הוא סרק את הכביש ולא מצא במקום מכשול כגון מים, מהמורה או כתם שמן. הדברים קיבלו תמיכה גם מעדותו של בוחן התנועה אשר העיד על האירוע מזיכרונו.

בית המשפט קבע כי המאשימה עמדה בנטל הראשוני להוכיח שהחלקתו של האופנוען נבעה מנהיגתו הרשלנית, ועל כן עבר נטל ההוכחה לכתפיו. הנאשם לא השכיל להרים את הנטל אשר רבץ לפתחו.

לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה אשר לימדה על מכשול כנטען, ומדובר היה בטענות בעלמא. בית המשפט קבע כי עולה בבירור מהראיות שהנאשם החליק עם אופנוע לאחר אובדן שליטה. כמו כן, לא הוכח כי גורם זר גרם להחלקה והעלאת השערה בדבר גורם כאמור אינה יכולה לפטור את הנאשם מאחריותו לתאונה.

הדברים נאמרו ביתר שאת כאשר הנאשם רכב על אופנוע שהינו רכב דו גלגלי שיציבתו פחותה ממכונית בעלת ארבעה גלגלים. ישנם גורמים סבירים יותר אשר ניתן באמצעותם להסביר את התאונה כגון נסיעה במהירות בלתי ראויה לעיקול הדרך, חוסר תשומת לב (אף לרגעים בודדים בלבד), עלייה על אבן כלשהי, הסטה פתאומית של הגה האופנוע וכדומה. כל אלה מעידים על רשלנות מצידו של הנאשם ועל כן יש לקבוע כי הוא אחראי לתאונה.