המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ושלילת רישיון בגין מחלות או נכות רפואית

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

אלפי נהגים, ומבקשי רישיון נהיגה מופנים מדי שנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים אשר מהווה מעין זרוע ביצועית של משרד התחבורה. במכון הרפואי נבדקת יכולתם של הנהגיםמבקשי הרישיון להחזיק ברישיון נהיגה, מבחינה רפואית. בין הנבדקים המופנים לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ישנם הסובלים מבעיות רפואיות ומחלות כרוניות. קבוצה זו מורכבת אפוא מנהגים או מבקשי רישיון אשר סבלוסובלים מנכות רפואית או מחלה כרונית אשר עלולות לפגוע בכושר נהיגתם.

לדוגמא, חולי לב אשר עברו לאחרונה אירוע לבבי, או חולים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית. כמו כן, נהגים הסובלים ממחלות כגון אפילפסיה, קוצר ראייה, ליקויי שמיעה, מחלות נפשיות, הפרעות אישיותיות ועוד.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בודק את הנהגים ומבקשי הרישיון ומעביר המלצה בעניינם לרשות הרישוי. רשות הרישוי הינה בעלת סמכות להורות על פסילת רישיון נהיגה של אדם, באופן מלא וחלקי, לצמיתות או לתקופה קצובה, וזאת מכוח סעיף 51 לפקודת התעבורה.

סעיף 52 לפקודה קובע כי רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה של אדם באם היא סבורה כי יש בנהיגתו כדי לסכן אותו ואו את המשתמשים בדרך. לא אחת, הנהג יתבקש להיבדק בידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

חובת הדיווח 

חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 35/09, אשר התפרסם באוגוסט 2009, קובע כי קיימת חובה על דיווח בנוגע לנהגים אשר מצבם הבריאותי עלול לסכן את המשתמשים בדרך ואו את הנהגים עצמם. הנחיה זו קובעת שורה של כללים מנחים על רופאים אשר יודעים על מצבו הבריאותי של נהג,

במסגרת חובתם של האחרונים לדווח על הנהג למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. חובה זו מוטלת על כל רופא אשר מטפל באדם בן 16 ומעלה, גם כאשר מדובר באבחון או טיפול חד פעמי. חובת ההודעה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים גוברת אף על חובת הסודיות הרפואית.

      על פי הנוהל, ישנן מספר מחלות אשר חשוב להודיע עליהם למכון באופן מיידי:

• מצב לאחר שבץ מוחי.
• הפרעות בקצב הלב שאינן נשלטות.
• מחלת כפיון (אפילפסיה).
• היפוגליקמיה סמפטומית שהחולה לא ער לה ו/או אינו יודע לזהות את סימניה בבירור.
• שימוש לרעה באלכוהול סמים או תרופות.
• דמנציה מתקדמת עם פגיעה בהתמצאות או שיפוט.
• דום נשימה בשינה לכל הנהג.
• הפרעות בשיווי משקל העלולות להשפיע על כושר השיפוט.
• ליקויים אורטופדיים והפרעות מוטוריות המפריעות לתפעול תקין של כלי הרכב.
• מחלות לב חמורות ואי ספיקת לב מתקדמת.
• מחלת נפש אקטיבית הפוגעת בשיפוט.
• ירידה בכושר הראיה או השמיעה שאינם ניתנים לתיקון ע"י אביזרי עזר.
• מחלות סרטניות פעילות המשפיעות על כושר השיפוט או המצב הכללי.

הנוהל קובע כי העיקרון אשר אמור להנחות הרופאים בעניין זה הינו הסיכוי לאובדן יכולת פתאומי וחובתם חלה כל אימת שסיכון זה קיים. סיכון זה יכול להיות על בסיס שיקול דעתו של הרופא, ואין חובה כי הוא יופיע ברשימה לעיל. 

כמו כן, מוטל על הרופא להזהיר ולהתריע את הנהג בדבר מסוכנות נהיגתו, הן מבחינת מחלתו והן מבחינת תופעות הלוואי שלה. על הרופא לציין בפני הנהג האם מדובר בהעדר יכולת זמנית או צמיתה (לדוגמא, איסור לנהוג לאחר ניתוח). חשוב לציין כי הודעתו של הרופא למכון הרפואי איננה גורמת באופן מיידי לפסילת רישיון הנהיגה.