מאסר בפועל לנהג צעיר לאחר תאונה קטלנית - נהיגה ללא מלווה
| דרגו את המאמר |
|
20 חודשי מאסר בפועל לנהג חדש אשר נהג ללא מלווה וגרם לתאונה קטלנית
בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז גזר עונש מאסר בפועל של 20 חודשי מאסר על צעיר בן 19 אשר היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. מדובר באירוע מצער בו מצא את מותו בן דודו של הנאשם.
הנאשם, נהג חדש אשר החזיק ברישיון נהיגה במשך חודשיים בלבד, לקח עימו ברכב שלושה נוסעים נוספים ומסיבה לא ברורה סטתה המכונית לנתיב הימני, התנגשה במעקה הבטיחות ופגעה ברמזור. בעקבות האירוע, מצא את מותו בן דודו של הנאשם ושני הנוסעים האחרים נפצעו.
שירות המבחן הכין בעבור בית המשפט תסקיר לגבי מצבו של הנאשם. בתסקיר תואר הנאשם כסובל מפוסט טראומה אשר נמצא במעקב פסיכיאטרי צמוד. כמו כן, הנאשם נפגש לעיתים עם רופא ומקבל טיפול תרופתי למצוקותיו. חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של הנאשם העידה כי חל שיפור קל במצבו בעקבות הטיפול.
"טרם יבש הדיו מעל רישיון הנהיגה"
השופטת ציינה כי אין ספק שהנאשם מתייסר על החיים אשר נגדעו בעטייה של התנהגותו הרשלנית וחסרת האחריות. עם זאת, תאונת דרכים קטלנית זו, אשר מקורה בעבירה חמורה של נהיגה ללא מלווה וכנגד החוק, מהווה רף עליון מבחינת רשלנותו של הנאשם.
השופטת ציינה כי מדובר בנהג אשר טרם יבש הדיו מעל רישיון נהיגתו וחרף כך ראה הוא את עצמו חופשי להעלות על רכבו נוספים במספר העולה על המותר. כמו כן, הנאשם אף "הרהיב עוז בנפשו ויצא לנהיגת רכב ללא מלווה". בגזר הדין צוין עוד כי מבוגר אחראי אשר היה יושב לצידו של הנהג יכול היה בסבירות גבוהה למנוע את התאונה וכתוצאה ממנה את תוצאותיה הקטלניות.
שיקול נוסף אשר הביא לגזירת עונשו של הנאשם לחומרה היה פסק דין בית המשפט לנוער אשר הוצג בפני בית המשפט. על פי פסק דין זה, עוד בהיותו קטין, נכשל הנאשם בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון. אי לכך, השופטת קבעה כי תמוהה גרסתה של הסנגורית בכך שמדובר באדם נורמטיבי מן היישוב.
אימו של המנוח מבקשת מבית המשפט להתחשב בכאב המשפחה
דודתו של הנאשם, אימו של המנוח, ביקשה מהשופטת כי תקל בעונשו של אחיינה וזאת משום שלדבריה – סלחה לו והיא רואה אותו כאחד מילדיה. השופטת קבעה כי יש לייחס משקל מסוים לאצילותה של הדודה אך אין לדבריה משקל מכריע.
"יש להעיר כי תוצאת התאונה הינה מקרית וכמתואר לעיל, היו עלולים עוברי דרך תמימים אחרים, ליפול קורבן לחטאי הנאשם", נכתב בפסק הדין, "אם המנוח רשאית לסלוח לנאשם על העוול אשר גרם לה, התנהגותה הינה התנהגות אצילית הראויה להערכה, אך אין אם זו, יכולה להיות לפה לשאר האמהות של עוברי דרך. לציבור, זכות נפרדת ועצמאית להגנה מפני הנאשם ומעשיו ולהרתעת הרבים".
