חסימת כביש עקב עבודות, האם חריגה מהשעות מהווה עבירת תעבורה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חסימת כבישים לצורך ביצוע עבודות שיפור תשתיות, מהווה הפרעה לתנועה. קבלן ביצוע שגלש משעות העבודה המוסכמות עם המשטרה, עלול לשאת בקנס בגין שימוש בדרך שלא כדין.

על פי תקנה 151 לתקנות התעבורה, אסור לאדם לעשות דבר שמצמצם, מונע או מסכן את השימוש בדרך, או שמקטין את מהירות הנסיעה ומגביל את התנועה החופשית בנתיביה. בסעיף השני של התקנה, החוק מבחין בכך שלעיתים יש צורך לבצע הפרעה בדרך באישור גוף מוסמך, ומחייב במקרה כזה להחזיר את המצב לקדמותו מיד לאחר שכבר אין צורך במעשה.

לעיתים עולה הצורך בחסימת נתיבי תנועה לשם ביצוע עבודות שיפור תשתיות בכביש. במקרים כאלו, ישנן שעות קצובות לביצוע העבודות, והן מתואמות עם המשטרה ומאושרות על ידי הגורמים המוסמכים לכך. כל חריגה מהשעות הקצובות עלולה ליצור שיבושים בדרך ולהפריע למשתמשים בה, ולכן היא נחשבת לעבירה על החוק ולשימוש בדרך שלא כדין.

פרסום שעות סגירת הצירים לכלל הציבור מאפשר למשתמשי הדרך להתכונן לעיכוב ולתכנן את יומם בהתאם. חריגה מהשעות המוסכמות עם הגורמים הרלוונטיים, או ביצוע העבודות שלא על פי היתר, יכולה להיות עבירה חמורה יותר מעבירת תנועה רגילה, ואף להיות מקושרת עם הפרת חוזה או הפרת כללי מנהל תקין. בנוסף לכך, עלולה עבירה זו לגרום לפגיעה באמון הציבור במערכות שתפקידן הסדרת התנועה והבטיחות בדרכים.

מנהל עיכב פרויקט וחסם ציר מרכזי בשעות עומס 

 
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים דן במקרה שבו מנהל פרויקט עבודות בכביש איחר בסיום ביצוע העבודות ונתבע על כך בידי המדינה. על פי העובדות, חסם הנאשם את אחד מנתיבי התנועה המרכזיים בישראל בשעה 06:40 ולא אפשר לתנועה לזרום, ובשל כך קיבל הודעת תשלום קנס בגין עבירת שימוש בדרך שלא כדין.

השוטר שנתן את הדוח העיד מטעם המאשימה, ואמר כי בעקבות דיווח של נהגים על הפרעה לתנועה הוא הגיע למקום בשעה 06:30 בבוקר, וראה שרק נתיב אחד מתוך שלושה היה פעיל. לאחר בדיקה התברר שההיתר לביצוע העבודות היה עד 5:00 בבוקר, אולם בשעה 06:40 העבודות עוד לא הסתיימו ולא נפתחו כל נתיבי הנסיעה לכיוון ירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה. בפועל, הציר נפתח רק כשעתיים לאחר המועד שנקבע. 

מנהל הפרויקט הודה בכך שהיה ברשותו היתר לביצוע העבודות החל מהשעה 22:00 בלילה ועד 05:00 בבוקר שלמחרת, ושבפועל לא עמד בזמנים וחרג מהשעות המאושרות לו. למרות הודאה זו, כפר המנהל במיוחס לו בכתב האישום, בטענה שהוא מנהל אגף פרויקטים וביצע את העבודות מטעם חברת נתיבי ישראל ולא מטעם עצמו, ולכן אין להאשים אותו באופן אישי אלא את החברה.

נוסף על כך, לטענת הנאשם, העבודות אמנם חרגו מהזמנים המותרים, אולם זאת משום שהעבודות החלו לאחר הזמן שנקבע, לפי בקשת המשטרה. נוסף לאיחור זה, במהלך העבודות הייתה בעיית ביצוע, שהייתה גורמת לנזק כלכלי למדינה אם לא היו מסיימים את עבודות השלב באותו לילה, ולכן מתן הדוח היה לא מוצדק בהתחשב בנסיבות.

המנהל הורשע בשימוש בדרך שלא כדין

בית המשפט נדרש לדון בסוגיה, כאשר אין מחלוקת על עובדות המקרה אלא על שאלת ההצדקה החוקית לחריגה מהשעות הקבועות בהיתר בנסיבות העניין וכן על מידת הצדק שבנתינת הדוח למנהל הפרויקט באופן אישי ולא לחברה שהוא עובד מטעמה.

בית המשפט קבע שסגירת נתיב תנועה לצורך ביצוע עבודות צריך להתבצע בכפוף לאישור בלבד ולכן מנהל הפרויקט עבר על החוק לפי תקנה 151, שכן חריגה מזמני הביצוע ללא אישור מגורם מוסמך, גרמה למניעת השימוש בדרך ולהפרעה לתנועה שלא על פי דין. בית המשפט ציין שהנאשם עצמו חיזק בעדותו את החשיבות בקביעת השעות על פי אישור קצין משטרה טרם תחילת העבודות.

נוסף על כך, בית המשפט קבע שהאחראי על ביצוע העבודות והשלמתן במועד הינו המנהל, ולכן הקנס ניתן לו. נקבע שהנאשם ידע כבר בחצות שהעבודות לא יושלמו במועד שנקבע ולא עשה דבר כדי למנוע את המשכן. מנהל העבודה נשאר באתר גם לאחר שפג תוקף ההיתר, הורה על המשך העבודות תוך חסימת הכביש בפני משתמשי הדרך, והמשיך בפיקוח על העבודה.

עוד נקבע, שניסיון מצד הנאשם להטיל את האחריות על החברה, מטרתו למלט את עצמו מאחריות לסגירת ציר תנועה מרכזי ושיבוש הנסיעה בכביש. בית המשפט תהה מדוע לא ננקטו צעדים כלפי כל הגורמים האחראים על הנזקים הכלכליים והבטיחותיים שנגרמו לציבור כתוצאה מסגירת הציר שלא על פי היתר, מלבד רישום דוח למנהל הפרויקט.

בית המשפט החליט להרשיע את הנאשם במיוחס לו.

תת"ע 11569-05-18