זיכוי מעבירת אי מתן זכות קדימה במעגל תנועה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הנאשם הועמד לדין בגין בעבירה של נהיגה ברכב ואי ציות לתמרור מתן זכות קדימה לתנועה החוצה בכיכר, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בראיות השונות, החליט בית משפט השלום לתעבורה בעכו לזכות את הנאשם מחמת הספק.

על פי עובדות התביעה, בחודש פברואר 2018, בסמוך לשעה שמונה בבוקר, נהג הנאשם, בצומת רחובות בנהריה, ברכב פרטי, ולא ציית לתמרור מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את דרכו במעגל התנועה. הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו, וטען כי לא ביצע עבירת תנועה.

הנאשם טען כי נכנס לכיכר במהירות איטית, ורכב אחר, שנכנס למעגל התנועה, במהירות הגבוהה מהמהירות המותרת, נאלץ לבלום, בשל מהירותו. מנגד התביעה טענה, כי הנאשם לא נתן זכות קדימה בכיכר לרכב שחצה אותו והרכב השני נאלץ לבלום, ומכאן שיש להרשיעו.

התביעה והנאשם הציגו שתי גרסאות שונות לאירוע. מטעם התביעה העיד השוטר שערך את הדו"ח ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו והוגשו שרטוטים מקום האירוע שערכו השוטר והנאשם.

התביעה התבססה על דוח השוטר, כאשר מהדוח ומהשרטוט, עלה שהשוטר נסע אחרי רכב הנאשם, הבחין בו פונה מזרחה, תוך חציית הכיכר המחברת בין הרחובות. בעת חציית הכיכר, רכב הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב אחר שחצה את הכיכר, והרכב האחר נאלץ לבלום כדי למנוע תאונה. צוין שהשוטר כרז לנאשם לעצור בצד, ושמר עמו על קשר עין רציף.

על פי גרסת הנאשם, אכן פנה, אולם רק לאחר שהקיף את מרבית הכיכר. עקף את הכיכר מסביב, ואז פנה שמאלה, מזרחה. לגרסת הנאשם, הרכב שנסע במעגל התנועה, נכנס לכיכר במהירות הגבוהה מהמהירות המותרת במקום, ועל כן בלם. השוטר, לטענת הנאשם, אמנם הבחין ברכב השני בולם בפתאומיות, אולם מאחר שהיה רחוק ממקום ההתרחשות, סבר, בטעות, שהבלימה נבעה כתוצאה מאי מתן זכות קדימה.

הנאשם נעצר על ידי השוטר במרחק של קילומטר ממקום האירוע

לאחר שמיעת עדויות הצדדים, בית המשפט לא שוכנע שיש להעדיף את גרסת השוטר, על פני גרסת הנאשם. בית המשפט סבר כי גרסתו של הנאשם, שלפיה נתן זכות קדימה, מתיישבת עם הגרסה הראשונית שמסר בתגובתו לדו"ח, שלפיה, נתן זכות קדימה לרכב האחר.

כדי לתמוך בגרסתו, טען הנאשם שהניידת עצרה אותו במרחק של כקילומטר ממקום האירוע, כך שהשוטר היה מרוחק ממקום האירוע ולא יכול היה להבחין בו מבצע את העבירה. לטענתו השוטר לא עצר אותו מיד, אלא רק אחרי קילומטר אחד, ואף בדוח לא כתוב שהוא ניסה לעצור אותו, אלא רק לאחר מרחק מה.

הנאשם אף ציין בעדותו שהופתע שהשוטר עצר אותו וסבר שנעצר לבדיקת מסמכים. כאשר נשאל הנאשם כיצד, לטענתו, הבחין ברכב השוטר במראה, אם הוא היה מרוחק ממנו, השיב, שהבחין בשוטר רק לאחר שעבר את הכיכר. השוטר, לעומת זאת, לא הפריך את גרסת הנאשם, שלפיה, עצר אותו במרחק של כקילומטר ממקום האירוע, וכשנשאל על כך, השיב שהמקרה לא זכור לו.

עוד נקבע כי רישום השוטר בדו"ח, שלפיו, נסע אחרי רכב הנאשם, לא נתמך בעדותו או בראיה נוספת. השוטר העיד שאינו זוכר את המקרה, שאירע לפני מעלה משנה. כך גם לגרסת השוטר שהנאשם נסע נגד כיוון התנועה, אין כל זכר בדו"ח.

בסופו של דבר סבר בית המשפט כי גרסת הנאשם שהשוטר נסע במרחק רב ממנו ולא יכול היה להבחין בהתרחשות העבירה, לא הופרכה על ידי התביעה. בנסיבות אלה לא הוכח שרכב של הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב האחר שהיה בכיכר, ושכתוצאה מכך הרכב האחר נאלץ לבלום.

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט שהתביעה לא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר שהנאשם לא נתן זכות קדימה לתנועה החוצה בכיכר. על כן זיכה אותו מחמת הספק, מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

תת"ע 3910-05-18