אי מסירת פרטים לאחר תאונת דרכים, מהו העונש הצפוי?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כל נהג שהיה מעורב בתאונה חייב למסור פרטים מזהים, במקרה של פגיעה ברכב אחר או במקרה של תאונת דרכים, גם אם הוא סבר שלא נגרם נזק. אי השארת פרטים לאחר תאונה נחשבת לעבירת תנועה שמובילה להגשת כתב אישום בבית משפט לתעבורה, הטלת קנסות כספיים, פסילת רישיון מנהלית, פסילה על תנאי ועונשים נוספים, על פי חומרת העבירה ותוצאותיה.

תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה קובעת כי כל נהג שהיה מעורב בתאונה אשר כתוצאה ממנה נפגע אדם אחר, חייב למסור לנפגע פרטים מזהים, כולל פרטי הרכב ופרטים הנוגעים לבעל הרכב. את הפרטים יש למסור, על פי דרישה, לשוטר, לאדם שנפגע כתוצאה מהתאונה, לנוהג ברכב אחר שהיה מעורב באירוע, לנוסע שהיה בחברת הנהג שנפגע או כל אדם שהיה בחברתו של הנפגע או המעורב.

הנהג הפוגע נדרש להציג בפני כל מי שמבקש את רישיון הנהיגה, רישיון רכב או תעודת ביטוח ואת תעודת זהות, אם היא נמצאת ברשותו. כמו כן, עליו להרשות למבקש להעתיק את הפרטים הרשומים במסמכים, כאשר סירוב למסור ולהעתיק פרטים מהווה עבירה על החוק.

הימלטות ממקום האירוע מהווה התנהגות בריונית ועל בית המשפט להגן על הציבור מפניה. לפיכך נקבע כי בריחה של נהגים ממקום התאונה מבלי להשאיר פרטים מזהים היא התנהגות שיש להוקיע מהחברה, ומדיניות הענישה כלפי נהגים שאינם משאירים פרטים ובורחים צריכה להיות נוקשה, כולל הטלת קנסות כספיים, פסילת רישיון ועונשים נוספים.

מסירת פרטים לאחר תאונה ללא נפגעים

תקנה 145 לתקנות התעבורה קובעת כיצד אמור לנהוג אדם שהיה מעורב בתאונה ללא נפגעים. על פי תקנה זו, הנהג מחויב להשאיר את פרטיו האישיים, כולל: שם מלא, כתובת עדכנית, מספר רכב, מספר רישיון נהיגה, שם החברה המבטחת ומספר פוליסת הביטוח.

על נהג שהיה מעורב בתאונה מוטלת החובה למסור את פרטיו ורק לאחר מכן הוא רשאי לטעון את טענותיו, גם במקרים של תאונה ללא נפגעים, שבהם נגרם נזק לרכוש בלבד, כך שהמשטרה לא מתערבת אלא מפנה את הצדדים להליך אזרחי.

נהג שלא מוסר את פרטיו עובר על החוק. הנהג אינו יכול לטעון כי לא נגרם נזק לדעתו ולכן לא מוכן למסור את פרטיו, או לטעון כי קודם ימסור הצד השני פרטים ואז ימסור את פרטיו, או לטעון כי התכוון למסור פרטים מאוחר יותר וכדומה.

הענישה על אי מסירת פרטים צריכה להיות בהתאם, כך שבית המשפט נדרש לצאת עם מסר ברור, תקיף וצלול וחד משמעי, כדי שכל נהג שבוחר לברוח ממקום התאונה לאחר שגרם נזק מבלי למסור או להשאיר פרטי זיהוי ליצירת קשר, יבוא על עונשו. 

אי מסירת פרטים למרות גרימת נזק

נהגת שנמלטה ממקום התאונה מבלי למסור פרטים מזהים, הורשעה בעבירה של נהיגה הגורמת נזק, ובעבירות אי מתן זכות קדימה ואי מסירת פרטים. בית משפט לתעבורה ירושלים נדרש לקבוע את עונשה.

על פי עובדות כתב האישום, בחודש מאי 2007, בשעת צהריים, נהגה הנאשמת במכונית פרטית בירושלים ופגעה ברכבו של המתלונן. לטענת המתלונן, מאחר שהיא לא נתנה זכות קדימה כנדרש היא פגעה ברכבו, דבר שגרם לשריטה והורדת צבע. על פי תיאורו, הנאשמת יצאה מרכבה והחלה לקלל אותו ואת אשתו שנסעה עמו. בסופו של דבר כאשר ביקשו ממנה פרטים, היא ברחה מהמקום מבלי למסור פרטים מזהים.

אדם שנכח במקום התאונה, שאין לו קשר למעורבים, העיד כי עמד ופרק משאית כאשר ראה מול עיניו את התאונה ואת התנהגות הנאשמת. לדבריו, הנאשמת נמלטה מהמקום מבלי להשאיר פרטים ולאחר שנמלטה, הוא ניגש למתלונן, מסר לו את פרטיו ואמר כי הוא מוכן להעיד על המקרה. הנאשמת הודתה כי לא מסרה פרטים, אך טענה כי לא נתבקשה לעשות זאת, ואף לדבריה לא נגרם כל נזק לרכבו של המתלונן.

עורך דינה של הנאשמת, טען כי כל פרנסתה תלויה בנהיגה, מאחר שהיא מפעילה בגני ילדים והיא צריכה להעביר חומרים וציוד שקשורים להפעלות. כמו כן, בעלה לא עובד וכל פרנסת הבית מוטלת על שכמה. עורך הדין ציין כי הנאשמת נוהגת מעל עשר שנים, ולחובתה שתי עבירות בלבד של ברירת קנס.

מנגד עתרה התביעה להטיל על הנאשמת פסילת רישיון נהיגה של 18 חודשים, פסילה על תנאי וקנס כספי גבוה, כדי להרתיע נהגים אחרים מלבצע עבירה זו. התביעה ציינה, כי לחובת הנאשמת ארבע הרשעות קודמות כאשר שתיים מהן בוצעו לאחר התאונה.

בסופו של דבר, לאחר שבית המשפט שקל את טיעוני הצדדים וחומרת העבירה, הוא הגיע למסקנה כי ההגנה על הציבור חשובה יותר מאשר נסיבותיה האישיות של הנאשמת, לפיכך גזר עליה את העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 שקלים או חודשיים מאסר תמורתו, פסילה בפועל של ששה חודשים ופסילה על תנאי של שלושה חודשים לשלוש שנים אם תעבור אחת העבירות שבהן הורשעה או כל עבירה מהתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה.

ת"ד 002760-08