חציית רמזור באור אדום וזיכוי בשל ספק מבחינת זיהוי הרכב על ידי קצין משטרה

דרגו את המאמר

זיכוי מעבירה של אי ציות לרמזור אדום

האם ניתן לזכות בזיכוי מביצוע עבירת תנועה לאחר הגשת ערעור על הרשעה? האם בית המשפט המחוזי יתערב בהחלטתו של בית המשפט לתעבורה ויהפוך אותה על פיה? במרבית המקרים, התשובות לשאלות אלה הינן שליליות. בתי המשפט המחוזיים אינם נוטים להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות. עם זאת, ישנם בהחלט מקרים בהם הערעור יצלח. להלן דוגמא לאחד מהם.

[%Psakin%]

בשנת 2010, הוגש כנגד המערער כתב אישום בגין עבירה של אי ציות לרמזור אדום. לאחר דיון בבית המשפט לתעבורה, הוחלט להרשיע את הנאשם. בית המשפט לתעבורה הרשיע את האחרון תוך כדי שהוא מסתמך כמעט לחלוטין על אמינותו ועדותו של העד מטעם התביעה - קצין משטרה. עם זאת, הנהג, אשר היה בטוח בחפותו, החליט לערער על הכרעת הדין.

טענות הנהג בערעור

לדבריו, קצין המשטרה שגה במקרה הנוכחי וחלה טעות ברישום מספר הרישוי של הרכב. לדבריו, בזמן ביצוע העבירה הוא לא היה יכול לנסוע באור אדום וזאת משום שהוא בכלל שהה בביתו. המערער הוסיף כי לא רק שהוא לא ביצע את העבירה, אלא אף אחד אחר לא נסע במכוניתו שחנתה במועד המדובר ליד הבית. בית המשפט לתעבורה לא קיבל את טענותיו של המערער וקבע כי יש להרשיעו. בהכרעת הדין נקבע כי הסיכוי שקצין המשטרה טעה בעת רישום מספר הרישוי של רכב הנאשם הינו קלוש.

עם זאת, טען המערער, בית המשפט לתעבורה לא התייחס לנתון חשוב אחד. לדבריו, המשטרה הגישה את גרסאותיה לביצוע העבירה כאשר בכל אחת מהגרסאות נרשם צבע מכונית שונה. יתרה מכך, שתיים מן הגרסאות הסותרות ניתנו על ידי אותו קצין משטרה. בית המשפט המחוזי, אשר בחן את הטענות בערעור, קבע כי דינן להתקבל. בפסק הדין במחוזי נקבע כי ייתכן בהחלט שקצין המשטרה שגה בהעתקת מספר הרישוי ויש לזכות את הנאשם. בית המשפט חיבר בין טענת ה"אליבי" של המערער מחד, לסתירות בגרסאות המשטרה מאידך. נקבע כי השילוב בין שתי הטענות הנ"ל נטע בליבו של בית המשפט את הספק הסביר המצדיק את זיכויו של הנהג מהמיוחס לו.

טעות בצבעים יכולה להעיד על טעות בספרות מספר הרישוי

כפי שצוין לעיל, בתי המשפט המחוזיים אינם נוטים להתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי בית משפט קמא. מקל וחומר כאשר הערכאה הדיונית בחנה את הסוגיה לעומק והתרשמה מהראיות והעדים באופן בלתי אמצעי. עם זאת, במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי היה מדובר בסיטואציה יוצאת דופן וחריגה שהצדיקה התערבות כגון דא. השופט, כמאל סעב, כתב בפסק הדין כי המסכת העובדתית שהוצגה על ידי המשטרה לא התיישבה עם הראיות והייתה למעשה - בלתי מתקבלת על הדעת.

לדוגמא, השופט סעב ציין כי כאשר הקצין העיד בבית המשפט, הוא תיאר את רכבו של הנאשם כ"שחור". עם זאת, בדו"ח הפעולה שנערך על ידו בסמוך לביצוע העבירה, צבעו של הרכב היה "אפור". לא זו אף זו, המשטרה הציגה גרסה נוספת של צבע הרכב. דו"ח פנימי שנערך על ידי שוטרת אחרת, שהסתמכה בכתיבתו על דבריו של הקצין, הגדיר את הצבע - "כסוף".

בית המשפט המחוזי ציין כי לא ייתכן שבמקום בו נפלו סתירות מהותיות בגרסת השוטר, אפשר להוציא מכלל אפשרות מצב של טעות בהעתקת ספרה במספר הרישוי. השופט הדגיש כי כאשר קצין המשטרה טעה בצבע הרכב, ייתכן בהחלט כי הוא גם טעה במספר הרישוי. צוין כי ייתכן והיה קשר ישיר בין הטעות ברישום הספרה לטעות בצבע הרכב. זאת מתוך ההנחה כי ייתכן ורכב אחר ביצע את העבירה במועד המדובר.

השופט קבע גם כי נפלו מחדלים נוספים בהתנהלות המשטרה במקרה דנן. לדוגמא, קצין המשטרה הציג בפני בית המשפט רק את הדו"ח שנערך על ידו כשלושה ימים לאחר האירוע, ולא את התיעוד הראשוני שהוא ערך בזמן אמת. אי לכך, ומכל האמור לעיל, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה בה הוא הורשע בבית המשפט לתעבורה.