גזר דין בעקבות פגע וברח בשל השפעת אלכוהול וסמים

דרגו את המאמר

פגע וברח תחת השפעת אלכוהול וסמים - גזר דין

עפ 4906/12

בחור צעיר אשר נטל רכב ללא רשות, כאשר הוא שיכור ותחת השפעת סמים, היה מעורב בתאונת פגע וברח. האם בית המשפט המחוזי הפריז כאשר הוא גזר על הנהג עונש מאסר בפועל למשך 4 שנים? זוהי השאלה המרכזית אשר עמדה בבסיסו של הערעור שלפנינו (שנדון בפני בית המשפט העליון).

כנגד המערער במקרה דנן הוגש כתב אישום אשר ייחס לו לא פחות מ-6 עבירות תנועה שונות. מדובר בנהיגה ללא רישיון וכפועל יוצא מכך נהיגה ללא פוליסת ביטוח. כמו כן, יוחסו לנהג גם עבירות של נהיגה ברכב ללא רשות, נהיגה בשכרות, גרימת תאונת דרכים והפקרה לאחר פגיעה. דהיינו, נטען כי המערער נהג שיכור, ללא רישיון או רשות, היה מעורב בתאונת דרכים ונמלט מהזירה. יתרה מכך, כתב האישום ייחס למערער גם עבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית (בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים).

עובדות המקרה

בכתב האישום נטען כי המערער לקח מחצר בית חברו אופנוע ללא רשות ונהג בו כאשר הוא שיכור ותחת השפעת חשיש. בשלב מסוים, המערער איבד שליטה על הרכב, ככל הנראה בשל השפעת האלכוהול והסמים, והאופנוע סטה למדרכה. המערער עלה על המדרכה, פגע בהולכת רגל אשר עברה במקום, וגרם לאחרונה לחבלה בראשה. עם זאת, במקום להישאר ולהעניק סיוע ראשוני לנפגעת, המערער נמלט מהמקום כאשר הוא מחזיר את האופנוע למקומו והולך לביתו של אחר. בבוקר למחרת, המערער הגיע לחקירה במשטרה, וזאת לאחר ששוטרים ביקשו אותו בביתו.

הסדר הטיעון

במסגרת הסדר טיעון שהתקבל בין הפרקליטות למערער, האחרון הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. אי לכך, בית המשפט הפנה את המערער לשירות המבחן. תסקיר שירות המבחן העלה תמונה בעייתית במיוחד בנוגע למערער. ראשית, לא הייתה זו עבורו הפעם הראשונה בה הוא בא במגע עם שירותי המבחן. בעבר, במסגרת הליכים פליליים קודמים, נערך כבר תסקיר בעניינו של המערער. בקליפת אגוז, שירות המבחן לא נתן המלצה טיפולית בעניינו של המערער.

[%Psakdin%]

במאי 2012, בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער תוך כדי שהוא מותח עליו ביקורת חריפה. בגזר הדין הודגש כי המערער "הביא את עצמו למצב של שכרות" ברמה כזו שהוא לא היה מסוגל לשלוט על האופנוע. כמו כן, בית המשפט עמד גם על החומרה אשר הייתה מקופלת במקרה דנן בעבירת ההפקרה. הודגש כי "ההפקרה העידה על אופיו של המערער" והיא כמובן "מנוגדת לערכים בסיסיים ביותר של סולידאריות חברתית".

בסופו של היום, בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש בדמות 4 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. כמו כן, הוטלה על המערער פסילה למשך שלוש שנים מיום שחרורו מבית הסוהר.

משקלה של עבירת ההפקרה

המערער פנה לבית המשפט העליון וערער על חומרת העונש. טענתו המרכזית הייתה כי גזר הדין חרג באופן בלתי סביר מחומרת הענישה הנהוגה בסיטואציות כגון דא בבתי המשפט. יתרה מכך, המערער טען כי לאחר תיקון כתב האישום, עבירת ההפקרה עברה סעיף. המערער הדגיש כי עבירת ההפקרה שונתה מעבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה (עבירה מסוג פשע), לעבירה לפי סעיף 64א(א) אשר הינה עבירה מסוג עוון. אי לכך, המערער "הביע תמיהה" על כך שבית המשפט דחה את טענתו שהעבירות בהן הוא הורשע היו ב"רף החומרה התחתון".

בית המשפט העליון דחה את הערעור. בפסק הדין נקבע כי אמנם העונש אשר נגזר על המערער במקרה דנן לא היה "עונש קל", אך לא היה מקום להתערב בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי בנסיבות האמורות. בית המשפט העליון מצא כי בהתחשב בכמות העבירות בהן המערער הורשע במקרה המדובר, אין ספק כי עונש של ארבע שנות מאסר בפועל היה "עונש שלא חרג ממדיניות הענישה הראויה". בית המשפט התייחס להבדל בין עבירות ההפקרה בהן המערער הואשם בתחילה והורשע לבסוף (שינוי הסעיפים). הודגש כי גם לאחר ה"הגמשה", המערער הורשע בעבירה אשר "חומרתה עומדת על רגליים עצמאיות ומחייבת ענישה ראויה והולמת".