מחדל תחקירתי של המשטרה וזיכוי מחמת הספק מעבירת אי ציות לאור אדום

דרגו את המאמר

זיכוי נהג קטנוע מעבירה של חציית רמזור באור אדום

תת"ע 21526-10

בית המשפט לתעבורה קבע כי הוא מזכה מחמת הספק נהג קטנוע שהוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירת תנועה של חציית רמזור באור אדום. זיכויו של הנאשם במקרה דנן התאפשר בשל "מחדל חקירתי" בגרסת המשטרה והפרקליטות.

כנגד הנאשם, צעיר רוכב קטנוע, הוגש כתב אישום אשר ייחס לאחרון עבירה של אי ציות לרמזור אדום שהיה בכיוון נסיעתו. עסקינן בעבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בין רוכב הקטנוע והמדינה לא הייתה מחלוקת כי הנאשם נהג בשעה 14:17 ביום המדובר בצומת בתל אביב בה מוצב רמזור.

[%Psakdin%]

כמו כן, הצדדים הסכימו על כך שמאחורי הנאשם נסעה ניידת משטרה והאחרון נעצר לאחר נסיעה (לכאורה מרדף) של כשני ק"מ. בניידת המשטרה היו שניים – שוטרת אשר רשמה את הדו"ח ונהג אשר שמו הופיע כעד נוסף. הצדדים היו חלוקים בנוגע לביצוע העבירה. דהיינו, האם הנאשם עבר את הצומת באור אדום, כטענת המדינה, או שמא הוא חצה את הצומת באור ירוק, כטענתו.

מחדל חקירתי ומשמעות אי הבאת עד

השוטרת אשר ערכה את הדו"ח ציינה כי היא הבחינה בנאשם חוצה את הצומת באור אדום ורשמה את מס' הקטנוע שלו על גב כף ידה השמאלית. יצוין כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, עדת התביעה לא ציינה בשום מקום שהיא ראתה את הקטנוע חוצה את קו העצירה בניגוד לרמזור. הנאשם טען כי הוא לא חצה את הצומת באור אדום. לדבריו, לאחר שהוא נעצר על ידי הניידת הוא התבקש להציג רישיונות ואז התברר לשוטרת כי מספרי הרכבים אינם תואמים. בית המשפט הוסיף וציין כי עדת התביעה לא פירטה בדו"ח מה היה המרחק בין הקטנוע לבין הניידת ולא צוין כי נשמר קשר עין רצוף בין הניידת לבין הנאשם.

יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי היה בניידת נהג נוסף, אשר סייע במרדף אחרי הנאשם, אך נהג זה לא הגיע למתן עדות בפני בית המשפט לתעבורה מטעם התביעה (אלא מטעם ההגנה).

בהכרעת הדין נקבע כי "היות ומדובר במקרה של גרסה מול גרסה, אי הבאתו של הנהג על ידי התביעה, לעדות בפני בית המשפט לתעבורה, עמדה למאשימה לרועץ". בית המשפט קבע כי מדובר בהימנעות מהבאת ראיה משמעותית אשר הייתה יכולה להטות את הכף לכאן או לכאן. לא רק שהשוטר הנוסף לא הגיע למתן עדות, המדינה לא הציגה שום מזכר אשר האחרון ערך בנוגע לאירוע. למעשה, ההגנה הייתה זו אשר זימנה את העד, והלה לא זכר כלל את האירוע.

בית המשפט קבע כי מדובר במחדל חקירתי אשר צריך לעמוד לטובתו של הנאשם. הלכה פסוקה היא כי מחדל חקירתי אשר בא לידי ביטוי ב"אי גביית עדות מעד שהיה נוכח באירוע ו/או קבלת מסמך כתוב ממנו אשר במסגרתו הוא מתאר את שראה" הינו מחדל בעל משקל רב. לסיכום, נקבע כי המשטרה והמדינה לא הוכיחו מעל לכל ספק סביר את אשמתו של נהג הקטנוע, והאחרון זוכה מחמת הספק.