10 חודשי מאסר בפועל לנהג שגרם לתאונת דרכים בה נהרג אדם

דרגו את המאמר

עשרה חודשי מאסר בפועל בגין גרימת מוות ברשלנות

בית המשפט גזר עשרה חודשי מאסר בפועל על נהג אשר גרם למוות ברשלנות בתאונת דרכים. הנאשם בתיק שלפנינו הורשע לאחר הצגת הראיות בגרימת מוות ברשלנות לאחר שרכבו התנגש עם רכב אחר, תוך כדי שהוא נוסע במהירות מופרזת באופן שאינו הולם את תנאי השטח. כתוצאה מתאונת הדרכים, אשר ארעה לפני כארבע שנים, נהרג הנהג מן הרכב השני.

בית המשפט נדרש לקבוע בשאלה קשה זו, כאשר לפניו עומד נאשם אשר בשל אי זהירותו ועבירת התנועה החמורה שביצע, קיפח את חייו עובר אורח תמים. עם זאת, מדובר באיש משפחה, חייל מילואים, נורמטיבי ובעל עבר תעבורתי דל ביותר. מחד גיסא גרמה רשלנותו בכביש לתוצאות טראגיות, ומאידך – ברור לפנים משורת הדין, כי מדובר בטעות אנוש עקב פזיזות יתרה ולא גרימת נזק או חו"ח הריגה בכוונה תחילה.

  
בית המשפט חייב היה לקבוע בהחלטתו עונש אשר לא ייפגע באופן בלתי סביר במשפחתו של הנאשם, ואף הוצגה בפניו עדות מטעם עובדת סוציאלית אשר גרסה כי הפרדת האב מילדיו לתקופה ארוכה, עלולה להסב לילדים נזק רב. לא נעלמו מעיניו של השופט גם דברי החרטה הרבים שהביע הנאשם בפני משפחת המנוח ובפני בית המשפט.

במילים אחרות, מצד אחד ניצב הערך של קדושת החיים, ערך שלא יסולא בפז, כאשר שום עונש שייגזר לא יחזיר את קורבן התאונה לחיים ולא יסובב את גלגלי הזמן לאחור. ומן הצד השני, בימים טרופים אלה, בהם הפכו תאונות הדרכים למכת מדינה, חייב בית המשפט לקחת חלק במאבק בתאונות על ידי ענישה מרתיעה ומחמירה, שכן כל קורבן וכל פצוע של תאונה, הם בבחינת מחיר מיותר שיש לעשות הכל על מנת למנעו.

אז מהו אם כן העונש המתאים? גזירת העונש מסתמכת בין היתר גם על הנסיבות האישיות של הנאשם, תוך שקלול הנסיבות לקולא של האדם הנורמטיבי שעומד לדין בפני בית המשפט. אולם, דווקא בתיקים מסוג זה, ידועה פסיקה של בית המשפט העליון, אשר שמה פחות דגש על הנאשם הנורמטיבי ויותר על התוצאות הקשות של תאונות קטלניות. פסיקה זו הכירה כבר בעבר בצורך שגם בתי המשפט ייטלו חלק במלחמה בתאונות הדרכים ע"י ענישה מחמירה.

השופט: המשקל שיש לייחס להיות הנאשם אדם נורמטיבי הוא קטן

השופט סבר כי בתיק שהונח לפניו אין מקום לשלול מאסר בפועל שכן הרשלנות בתיק אינה קלה ואינה נמוכה. תוצאות התאונה הקשות ומספר הרכבים שנפגעו מעוצמת הפגיעה, העידו כאלף עדים על הרשלנות הגבוהה. רשלנותו של הנאשם התבטאה במהירות הלא סבירה, באי מתן תשומת לב לתנאים הסביבתיים, באי שמירת מרחק ובאי האטה. השופט אף ציטט בפסק הדין את אחד הנהגים שרכבו נפגע מן התאונה אשר תיאר את נהיגתו של הנאשם כ-"דהירה".

לסיכום, כאמור גזר השופט על הנאשם עשרה חודשי מאסר בפועל וסיכם דבריו באופן הבא:
"לא נעלמו מעיניי כל אותן מעלות טובות של הנאשם, שעדי ההגנה לעניין העונש שטחו בפני בית המשפט. לא התעלמתי גם מהנזק והסבל שעלול להיגרם למשפחתו ולילדיו הקטנים, אם ישהה תקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח. עם זאת, ברוב רובם של תיקי גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים, עסקינן באנשים נורמטיביים, מלח הארץ, וכזה הוא הנאשם, אלא ש'המשקל הסגולי' שיש לייחס לכך הוא קטן, לעומת הצורך בהרתעה ובהירתמות של כולנו למלחמת חורמה בתאונות הדרכים".