בקשה להישפט בגין עבירת תנועה, אחרי פקיעת זמן תשלום הקנס, אימתי?

דרגו את המאמר

אישור לאישה להישפט בגין חציית רמזור אדום למרות שפקע זמן תשלום הקנס

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה בקשה לדחות את ערעורו של בית הדין לתעבורה בבקשת אישה להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט. האישה, אשר רכב בבעלותה צולם כאשר הוא חוצה רמזור אדום, קיבלה בפברואר 2009 הודעה בגין העבירה בצירוף תשלום קנס על סך 1,000 שקלים. ההודעה, אשר נשלחה בדואר רשום, חזרה לשולח (המדינה) בהיעדר דרישה. חמישה חודשים לאחר מכן, נשלחה לביתה של האישה הודעה נוספת, בה גדל הקנס לסכום של 1,500 שקלים.

לטענתה של האישה, ביום האירוע היה הרכב בחזקת גיסה, והוא שנהג בו בעת ביצוע העבירה. כמו כן, היא טוענת כי הודעת התשלום המקורית לא נתקבלה בכתובתה הנכונה, וכי ההודעה השנייה הינה ההודעה הראשונה שהגיעה לידיה. לפיכך, עתרה המערערת לאפשר לה להישפט על ביצוע העבירה.

המדינה: האישה מנסה להעביר דו"חות בתוך המשפחה

בית הדין לתעבורה דחה את בקשתה עובר להגשת הערעור דנן בטענה כי היות וחזרה ההודעה עקב היעדר דרישה לא קמה עילה להגשת הערעור. האישה טענה לעומתו כי עצם העובדה כי חזרה ההודעה בהיעדר דרישה, מראה כי לא נשלחה לכתובת הנכונה. זאת ועוד, גיסה של המערערת אשר יוצג על ידי בא כוחה, טוען כי יודה באשמה וייטול האחריות לה על כתפיו, לרבות הקנס הכספי.

לטענת המדינה, משחלף המועד המקורי להגשת בקשה להישפט, בתום 90 ימים ממועד המצאת ההודעה לתשלום הקנס, יש לראות באישה כמי שהורשעה בעבירה נשוא הדו"ח. הרשעה זו הופכת חלוטה בחלוף 45 ימים, ומכאן שהבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר שפסק-הדין הפך חלוט, וממילא בית משפט קמא לא היה מוסמך לדון בה.

לגופו של עניין, טוענת המדינה כי אין להתיר הסבת דו"חות בתוך המשפחה, בכדי למנוע פתיחת שער לנהגים אחרים.

למי מותרת זכות הערעור על החלטת בית הדין לתעבורה?

על פי העיקרון, לא הצליחה האישה להוכיח כי לא התקבלה בביתה ההודעה הראשונה על הקנס. למרות טענותיה כי עברה דירה, לא השכילה האישה להמציא כל אסמכתאות לכך שלא היה בידה לקבל ההודעה הראשונה בפברואר. זאת ועוד, גם במידה ועברה דירה, היה מצופה ממנה כאדם סביר ונורמטיבי בעל רכב, להעביר את פרטי המכונית ולעדכן את הכתובת החדשה.

על פניו דין תביעתה להידחות. עם זאת, בידי בית המשפט נתונה הסמכות לקבל בקשה להישפט אף בחלוף המועד להגשתה, והוא ייעתר לה "מנימוקים שיירשמו". עם זאת, כבר נקבע כי בית משפט ינהג בהפעלת שיקול הדעת בעניין הנימוקים המיוחדים בצמצום ורק במקרים חריגים.

במקרה דנן, היות והגיס מוכן לקחת האחריות על החתונה, ובנוסף טוענת האישה כי אין היא אשמה בעבירה נשוא התובענה, ישנה עילה לחשש כי יעוות הדין בעניינה ועל בית המשפט לענייני תעבורה לאפשר לה להוכיח טענותיה. אי לכך, מבוטלת דחיית בקשת הארכת הבקשה להישפט והאישה תישפט בבית הדין קמא בעניינה.