זיכוי בתעבורה למרות שהחזיק פלאפון בתוך הקסדה - שתי ידיים על הכידון

דרגו את המאמר

רוכב אופנוע החזיק טלפון בקסדה ולא השתמש - האם עבירה?

האם רוכב אופנוע יזוכה מעבירה של דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה, וזאת משום ששתי ידיו היו על כידון הרכב, אך הוא דיבר תוך כדי נסיעה בפלאפון ללא דיבורית?

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. תקנה זו קובעת כי נהג ברכב לא לא יאחז בטלפון - קבוע או נייד - בזמן נהיגה, ולא יעשה בטלפון שימוש כל אימת שהשימוש איננו באמצעות דיבורית. כמו כן, נאסר על נהגים לשלוח ואו לקרוא מסרונים תוך כדי נהיגה.

האם הצמדת טלפון סלולארי לקסדת אופנוע הינה כשימוש בדיבורית לעניין תקנה זו? הנאשם, בתשובתו לכתב האישום, היה סבור שהתשובה לכך חיובת. בתשובתו כתב הנאשם כי אופן החזקת הפלאפון במקרה דנן, בצמוד לאוזנו השמאלית, בין הדופן הפנימית של הקסדה לאוזן, איננו מהווה עבירה על תקנות התעבורה. הנאשם טען כי בקסדה אשר חבש במועד האירוע הייתה מגרעת שאפשרה הנחת טלפון סלולארי ודיבור תוך כדי נהיגה. לדבריו, השימוש בטלפון באמצעות הידיים נעשה רק בצד הדרך ולא בזמן נהיגה. 

המדינה טענה גם "נהיגה בחוסר זהירות"

המדינה טענה כי יש להרשיע את הנהג לא רק בעבירה מכוח תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, אלא גם בשל "נהיגה בחוסר זהירות". לטענת המדינה, הנאשם היה "בכוננות" לקבל שיחות טלפון תוך כדי רכיבה על אופנוע. לעומת זאת, הנאשם טען לזיכויו בהתבסס על פסק דין אשר ניתן בתיק 36455/01.

שם אמנם הורשע אדם משום שנמצא שקיים השיחה תוך כדי נהיגה באופנוע עם טלפון בין הקסדה לבין האוזן, אך מאידך השופט הסתמך על שורת פסיקות מפי כב' השופט דרורי, אשר בהסתמכו על עדותו של בוחן מבין בוחני את"ן אשר קבע כי אין קיום לעבירה על תקנה 28(ב) במקרה שלפני, כאשר הקסדה היא שלמה, כפי עדות הנ' לפני, שלא נסתרה.

בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם במקרה זה. אחת היסודות של עבירת הדיבור בטלפון סלולארי תוך כדי נהיגה נוגעת לידיו של הנהג. לאמור, נהג אשר אוחז בידו בטלפון סלולארי, מסכן את המשתמשים האחרים בדרך וזאת משום שהוא איננו שולט ברכב כנהג האוחז בשתי ידיו בהגה.

הדברים נאמרו ביתר שאת כאשר עסקינן באופנוע. עם זאת, במקרה דנן, גם לפי עדות עד התביעה, הנאשם אחז בכידון האופנוע בשתי ידיו. זאת ועוד, לא הוכח כי הנאשם אכן עשה שימוש בטלפון עת "נתפס" על ידי השוטר. לאמור, לא ניתן להרשיע את הנאשם על בסיס "כוונה" עתידית להשתמש בטלפון, כאשר כוונה זו לא נעשתה בפועל.

בסופו של היום, בית המשפט קבע כי עדותו של הנאשם שכנע אותו והוא קובע כי אכן לא היה "שימוש" פונקציונלי בפלאפון ומאידך לא היה כל סיכון באופן אחיזת הפלאפון בחלל הקסדה, אי לכך, דרישות המדינה להרשיע את הנאשם בעבירה של דיבור בטלפון סלולארי תוך כדי נהיגה, ונהיגה בחוסר זהירות - דינן להידחות.